החסד יעיד על בעליו
הבעל-שם-טוב הקדוש, בעניו הקדושות ראה מראה נוסף שאיש בלעדיו לא ראהו, מעל ראשו של 'הירשל ציג' האיר עמוד אור זך ובהיר.
"הירשל ציג", כך כינו אותו בני העיירה, את הירש צבי החלבן שהיה במקצועו גם סבל.
וזאת למה?!
'הירשל' זהו שמו הפרטי. הירש, פירושו צבי (באידיש). 'ציג', פירושו עז (באידיש).
ומדוע כינוהו בשם זה?
אלא שארבעה עיזים היו לו להירש, שבהם היה משקיע הרבה מפרנסתו. אך למה נהג כך? אין איש ידע את סודו. דבר אחד ידעו בני העיירה כי 'הירשל ציג' התאלמן מאשתו לפני כעשר שנים, נותרו לו שני בניו היחידים. הוא עצמו עמל שעות מספר כל יום בעבודת הסבלות למען פרנסתו, פרנסת שני בניו שבישיבה ופרנסת ארבעת העיזים, וחי לו את חייו בשקט ושלווה בבקתה דלה ועלובה שבקצה העיירה.
גם כאשר ראו אותו אנשי העיירה כשנושא הוא את משאו בעבודת הסבלות, שלחו לעברו את קריאותיהם: "הירשל ציג שא משאך לשלום", "הירשל ציג דרכך לשלום". והוא היה עונה לעומתם בסבלנות ואהבה: "ברוכים תהיו" וממשיך בדרכו שלו.
יום אחד הגיע לעיירה אחד מהצדיקים הנסתרים. באותו זמן היה נוהג לכנס סביבו יהודים תמימים ופשוטים ללמדם תורה ודרך מוסר. היה זה רבי ישראל הבעל-שם-טוב הקדוש כשהיה עוד בתחילת דרכו ובהסתרה גמורה. משהגיע לעיירה ברוד, עיירתו של 'הירשל ציג', פנה לעבר השוק, שם אסף קבוצת יהודים ולימדם דעת. לפתע צדו עיניו דמות יהודי הנראה כסבל ונושא את משאו הכבד בדומיה. אך הבעל-שם-טוב הקדוש, בעניו הקדושות ראה מראה נוסף שאיש בלעדיו לא ראהו, מעל ראשו של 'הירשל ציג' האיר עמוד אור זך ובהיר. ר' ישראל הצעיר נמשך אחרי אותו מראה ורצה מאוד להכירו מקרוב ולהתחקות אחר עקבותיו. "ודאי זהו אחד מהצדיקים הנסתרים" הרהר בינו לבין עצמו בעוד שהוא עורך תפילה חרישית לריבון עולם שיגלהו פשרו של יהודי זה ופשר האור המאיר מעל לראשו.
לאחר שלשה ימים בהם ניסה הבעל-שם-טוב הקדוש להתחקות על עקבותיו, פנה אל הירשל ציג וביקשו: "שלום עליך רבי יהודי, צמאה נפשי לכוס חלב עיזים חם וטרי, שמעתי כי אוכל לרכוש אצל כבודו". עניו של הירשל אורו למשמע הבקשה והוא פנה במאור פנים אל המבקש: "בשמחה ובטוב לבב, יבוא כבודו בצל קורתי וירווה צימאונו בחלב עיזים ללא כל תשלום ותמורה".
כך פנו השניים אל עבר בקתתו העלובה של הירשל אשר ניצבה בקצה העיירה. אך פתח את ביתו הירשל ואת פניו קדמו ארבעת העיזים המחכות לשובו של אדונם, ניגש אליהם, ליטפם וחייך אליהם את חיוכו. אחר כך חלב אחת מהן בכוס חלב טרי, סינן את החלב והגישו במאור פנים לאורחו. התיישב לשולחן ופתח בפני אורחו את סגור ליבו, דבר שלא עשה מעודו וסיפר:
"לפני כעשר שנים נפטרה רעייתי ז"ל ע"ה, היא הייתה אישה צנועה וצדקנית, בעלת חסד. המצוה העיקרית שבה דבקה היא מצוות ביקור חולים, לא הייתה חולה שלא הייתה פוקדת אותה לבקרה והגישה לה סיוע ככל האפשר, גם יולדת ענייה קיבלה ממנה עזרה ואף מנה חמה. לאחר פטירתה באה אלי בחלומי באחד הלילות וסיפרה לי מהי עוצמתה של עשיית חסד עם הזולת, ומה רב השכר והזכות לעשות חסד עם כל יהודי.
סיפרה על כל הנשמות אשר עזרה להם, שהם באים ומליצים טוב בעדה על שעזרה להם ומטים את הכף לזכותה. כל טובה שעושים ליהודי נחשבת מאוד בשמים. לכן, המליצה לי בחום כי מאחר ואני יהודי תם ופשוט ואיני יודע לימוד ספר, אעסוק במעשי צדקה וחסד, והזהירה אותי כי אעשה מעשי בסתר מבלי שידע עליהם איש. ואכן, שמעתי לעצתה ובכסף שהרווחתי במקצוע הסבלות קניתי ארבעה עיזים ואני מאכילם באוכל משובח כדי שיניבו חלב טוב ובריא. את העיזים אני חולב ואת חלבן תורם לעניים, לחולים, לילדים רכים וליולדות. והקב"ה, שהוא רופא כל בשר, עוזר והחלב מבריא חולים ומחזק את השותים אותו".
ואם תשאל מה הביאני לספר לך ולשטוח בפניך את סיפורי, אומר לך כי בלילה האחרון באה אלי רעייתי ע"ה. בחלומי אמרה לי כי למחר אפגוש יהודי אשר יבקש כוס חלב עז חם, אזמין אותו לביתי ואספר לו על מעשי, כי על ידו תבוא לי ברכת טוב". סיים הירשל את סיפורו אשר ריתק עד מאוד את ר' ישראל הצעיר.
כעת הבין הבעל-שם-טוב הקדוש מה פשרו של האור הגדול הנמשך על יהודי זה, מעשי הצדקה וחסד עומדים לו ומלווים אותו בכל צעד ושעל.
מאותו יום ואילך צירפו הבעל-שם-טוב הקדוש אל חבורת הצדיקים נסתרים, למדו מתורתם והטעימו מטעמם, כך עלה והתעלה בתורה ובעבודת ה' שלב אחר שלב, אך גם אז לא הפסיק ממעשי החסד שליווהו עד יומו האחרון.
אם כך שכרה ומעלתה של מצוות החסד, על אחת כמה וכמה בחסד הנעשה עם בני ביתו – שעניי ביתך קודמים, ועל אחת כמה וכמה החסד הנעשה בהצלת נשמות – על ידי הפצה וקירוב רחוקים לאבינו שבשמים. שמצים
יהי רצון שנזכה להרבות במצוות החסד ברוחניות ובגשמיות, עם בני ביתנו ועם זולתנו ועל ידי זה נזכה לגאולה השלמה, במהרה בימינו אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור