מסכת חולין פרק ו משנה א-ב

ו,א  כיסוי הדם–נוהג בארץ ובחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, בחולין אבל לא במוקדשין.  נוהג בחיה ובעוף, במזומן ובשאינו מזומן.  ונוהג בכוי, מפני שהוא ספק, ואין שוחטין אותו ביום טוב; ואם שחטו, אין מכסין את דמו.

 

ו,ב  השוחט ונמצא טריפה, והשוחט לעבודה זרה, והשוחט חולין בפנים, וקודשים בחוץ, חיה ועוף הנסקלין–רבי מאיר מחייב, וחכמים פוטרין.  השוחט ונתנבלה בידו, והנוחר, והמעקר–פטור מלכסות.