מסכת ערכין פרק ב משנה ג-ד

ב,ג  אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעה במקדש, ולא מוסיפין על ארבעים ושמונה.  אין פוחתין משני נבלים, ולא מוסיפין על שישה; ואין פוחתין משני חלילים, ולא מוסיפין על שנים עשר.  ובשנים עשר יום בשנה החליל מכה לפני המזבח–בשחיטת פסח ראשון, ובשחיטת פסח שני, ביום טוב הראשון של פסח, וביום טוב הראשון של עצרת, ובשמונת ימי החג.  ולא היה מכה באבוב של נחושת; אלא באבוב של קנה, מפני שקולו ערב.  ולא היה מחלק אלא באבוב יחידי, מפני שהוא מחלק יפה.

 

ב,ד  ועבדי הכוהנים היו, דברי רבי מאיר; רבי יוסי אומר, משפחת בית הפגרים ובית ציפריה ומאמוס היו, ומשיאין לכהונה.  רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר, לויים היו.