אשרינו שיש לנו רבי כזה – ראיון בלעדי

"הספרים שקראתי היו חזקים, אבל
האנשים שעמדו מאחוריהם היו קלושים
ולא שכנעו אותי. ככה פיטרתי הרבה
גורואים". הרב ארז משה דורון בראיון
מיוחד לברסלב ישראל.

הרב ארז משה דורון בראיון מיוחד לברסלב ישראל לקראת ראש השנה

אם הייתם מודיעים לרב ארז משה דורון, לפני כשלושים שנה, שיבוא יום והוא יהיה דוס עם פאות וזקן, שמרצה בהתלהבות על רבי נחמן מברסלב ועל יהדות מול קהל אוהד של מאות יהודים, הוא בודאי היה מגחך. כפציפיסט שמאלני בשיער ארוך, וכמי ששימש כיו"ר האגודה לפראפסיכולוגיה, הוא בדק כמעט את כל השיטות שבעולם (פילוסופיה, מזרח, מערב, הברית החדשה, אנתרופוסופיה וכו’) עד שמצא מנוחה בחיק היהדות בזכות ספר קטן של רבי נחמן מברסלב, וחסיד ברסלב שלימד אותו איך לדבר עם ה’.

הרב ארז משה דורון בא מבית חילוני, וכבר מגיל צעיר חיפש משמעות לחיים. "היה ברור לי שלא באנו לעולם רק בשביל ללכת לעבודה ולגדל ילדים, שגם הם ילכו לעבודה. זה כמו מטריקס", הוא אומר. "הספרים שקראתי היו חזקים, אבל האנשים שעמדו מאחוריהם היו קלושים ולא שכנעו אותי. ככה פיטרתי הרבה גורואים".

כילד, לא היה קונפורמיסט, ואת רוב הזמן בבית הספר בילה בים. "לא התחברתי לצורת החיים העירונית". כשעבר לפנימייה, פגש סוף סוף "אאוטסיידרים" כמוהו, ומהר מאוד הוא נהיה יו"ר מועצת התלמידים ועורך עיתון בית הספר.

במהלך שירותו הצבאי הוא החל לקבל איתותים מ"האאוטסיידר הגדול" – רבי נחמן מברסלב, שרמז לו שהוא "שלו".

את הספר הראשון של רבי נחמן פגש דווקא באגודה לפראפסיכולוגיה – "לא הבנתי כלום. הרגשתי חזק את האנרגיה של הספר הזה, שיש שם משהו, אבל לא נתתי על זה את הדעת".

בהמשך, פגש את "ספר המידות" – "אמרתי לעצמי, עוד פעם הנחמן הזה, ועדיין לא הבנתי כלום".

המהפך הגדול אצל הרב ארז (בתמונה משמאל) התרחש כאשר פגש חסיד ברסלב צעיר שלקח אותו לטבול במקווה האר"י (שנאמר עליו שכל מי שטובל שם חוזר בתשובה), ומשם לרב קעניג. הוא לקח אותו לבית הכנסת שלהם ("לא ידעתי אז בכלל מה זה בית כנסת"). "ראיתי מחזה משונה – יהודי ענק באמצע הבית כנסת עם 20 ילדים קטנים רוקדים יחד, הסתכלתי על זה כמו על סרט מטורף. זה הקסים אותי" הוא נזכר בהתרגשות. לאחר מכן, הוא לקח אותו לרב שלהם (הרב קעניג). "פתאום ראיתי בום של שחורים". הרב הסתכל עליו ואמר לו שהוא עוד יחזור לשם. זה הספיק לרב ארז והוא הלך משם וביקש להדחיק הכל.

אך ה’ לא ויתר עליו, וגם לא רבי נחמן, וחצי שנה לפני השחרור ה’ זימן לו לפגוש בעל תשובה מצפת שהיה בעברו גורו בהודו, שהזמין אותו לדבר על יהדות בלי מעצורים. הוא הגיע אליו הביתה באותו ערב והם דיברו כל הלילה. לאחר מכן יצאו ליער לדבר עם ה’ – לראשונה בחייו של הרב ארז.

למחרת, בגיל 20 לערך, כבר חזר לצבא עם כיפה וציצית. "לא כדי לחזור בתשובה, אלא כדי לנסות את היהדות, כמו שניסיתי דברים אחרים".

הוא טעם וראה כי טוב, למד וחקר והרגיש, והבין שהוא כאן כדי להישאר. ועוד איך להישאר.

כיום, כבן 45, הוא עומד בראש ארגון "לב הדברים" שהקים, סופר ויוצר, מנחה סדנאות ומורה דרך רוחני לרבים על פי משנתו של רבי נחמן מברסלב.

כיאה לבן של עיתונאי וסופר, הוציא הרב ארז עד היום כ-18 ספרים שנמכרו באלפי עותקים כל אחד. את החיבור הראשון שלו, הספר "נתיב לא ידעו עיט", שמסביר את עניין ההתבודדות, כתב כבר לפני כ-20 שנה. "ההתבודדות הייתה הדבר שאיתו בעצם התחלתי את הרומן עם רבי נחמן ועם היהדות בכלל. זה מאוד דיבר אלי ופתח לי את הלב, ועשיתי על זה "עבודת מחקר" רצינית, ובסופו של דבר ראיתי שכל מה שלמדתי ועבדתי עליו כמחקר אישי, יכול לעזור גם לאחרים, אז הוצאתי את זה כספר" הוא מספר.

מלבד הספרים הרבים פרי עטו, לרב ארז יש גם לא מעט חוברות קצרצרות כמו החוברת הידועה "מסע", שחולקה ע"י הרב ארז וחבריו ברחבי העולם והחזירה יהודים רבים אל חיק התורה והמצוות.

לאחרונה, הוא הוציא את הספר המופלא "לוחמי התמורות", שזכה להצלחה רבה ולחשיפה רבה בתקשורת, והודפס כבר ביותר מעשרים אלף עותקים, בכל המגזרים. "זה הספר שהשקעתי בו הכי הרבה זמן ואנרגיה, 11 שנה כתבתי אותו, כשבממוצע אני כותב ספר בשנה, וזה הספר היחידי שלי שהוא סיפורת ולא הסברה, אחת הכוונות שלי הייתה להגיע גם לציבור שלא מחפש הסברה יהודית, וזה די הצליח ברוך ה’".

בימים אלה, מסתיימת מלאכת תרגום הספר לאנגלית וכן כתיבת התסריט שלו, על ידי בחור ישראלי בוגר הוליווד, והם עסוקים כעת במשא ומתן כדי להוציאו כסרט, ורצוי אצל הבימאי הנודע סטיבן שפילברג. אם נשפוט על פי ההצלחה והביקוש לה זוכה הספר והפופולאריות הגוברת והולכת של הרב ארז כיוצר מוכשר ומורה דרך, אפשר בהחלט להאמין שעוד מעט אותו זה שממלא את היכל שלמה בנונשלנטיות מדי שבוע, יזכה לראות את השטיח האדום ממש מקרוב, למרות שכפי שאתם יכולים לנחש, על אף שמלכתחילה כתב את הספר כדי להגיע להוליווד ולהשפיע בגדול, השטיח האדום לא בדיוק נמנה כאחת משאיפותיו. הוא מבחינתו, אם זה היה תלוי בו, היה מעדיף לראות מקרוב את כותלי בית המדרש כל היום.

אתה סופר, יוצר, מורה דרך, מנחה, ועוד מעט אולי גם בהוליווד. לאיזה עיסוק שלך אתה הכי מתחבר?

"אני הכי מתחבר לגמרא" הוא מודה, "מבחינתי הייתי יושב ולומד כל היום, בשמחה אפילו. גם היום אני לומד, אבל תוך כדי תנועה למקומות אחרים. אחד ממקורות הכוח שלי זה הגמרא".

הרב ארז מעודו לא בחר להיות מפורסם ולעמוד על במות, אלא התפקיד בחר אותו. "זה לא מה שחלמתי עליו מעולם" הוא משתף, "הייתי מעדיף להיות אנונימי. תמיד חלמתי להשפיע על אנשים אבל לא דמיינתי לאן זה ייקח".

מי שקרא את הספר "מקימי" של נועה ירון דיין כבר יודע פחות או יותר איך הכל התחיל, כיצד הפך הרב ארז משה דורון מ"ארז", לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בקרב מחפשי האמת ובפרט אצל המתקרבים לרבי נחמן מברסלב. "אז מה, כולם כבר יודעים שאני זה הרב דניאל מ"מקימי"?" הוא צוחק כשאני מבקשת ממנו לספר לי על אותה התקופה, בה שימש "רב" לרבים מסלבריטאי ארצנו, שחזרו מאז בתשובה, עליהם מספרת נועה ירון דיין בספרה.

"זו הייתה תקופה חזקה" הוא נזכר, "לפני עשרים שנה חזרה בתשובה לא הייתה כל כך באופנה, והעובדה שאיזה דוס יישב באיזה סטודיו במרתף ברחוב יהודה הלוי בתל אביב וידבר על יהדות עם סלבריטאים, לא הייתה דבר טבעי. נהניתי מזה, דיברנו בגובה בעיניים, פתחנו את הלב, אנשים שלא היו רגילים לדבר ככה, ובטח לא עם איזה דוס מעמנואל. זו הייתה תקופה מיוחדת, ואחד הדברים שבנו אותי באופן אישי, הייתה העובדה שלא הפכתי למנותק אלא המשכתי לפגוש כל מיני סוגים של אנשים בכל מיני מצבים, לא ידעתי עד כמה אני זקוק לזה באופן אישי, לא להיות מאלה שנגד אלה, אלא להיות חוט מקשר".

אם לפני עשרים שנה הרצה הרב ארז בפני כמות מצומצמת של סלבס, במקלט מוסתר בתל אביב, הרי שעכשיו פחות מאולם כמו היכל שלמה בירושלים לא מצליח להכיל את כמות האנשים, חילונים ודתיים מכל רחבי הארץ, שמגיעים להרצאותיו מדי שבוע.

איך בכל זאת אתה מתמודד עם החשיפה והפרסום המתלווה לעצם היותך משפיע?

"זה נהיה לאט לאט, לא שמתי לב לזה שאני גדל, ופתאום אתה אבא" הוא אומר בחיוך, "וזו אחת הסיבות שאני מצליח לעמוד בזה וזה לא מזיק לי, כי זה קרה מאוד לאט כך שיכולתי להתרגל לזה ולהתפלל על זה, להבין את המשמעות של זה".

אנחנו ימים לפני ראש השנה, ההכנות לנסיעת "אומן ראש השנה" בעיצומן. השנה, לראשונה, בעקבות הביקוש הרב, מוציא "לב הדברים", הארגון שהקים הרב ארז, קבוצה מאורגנת לאומן, בהנחייתו. עושה רושם שראש השנה המתקרב וההתרגשות שמביא עמו, נותנים את אותותיו גם אצל הרב ארז. "זה מרגש מאוד. כמו לפני שהעולם משתנה" הוא אומר.

הרב ארז היה בין היהודים הראשונים שהגיעו לאומן, הפעם הראשונה שלו בציון של רבי נחמן מברסלב, מורו ורבו, הייתה כשנה לפני נפילת הגוש הקומוניסטי, בתשמ"ח. מאז, הספיק לנסוע לשם אינספור פעמים, אם כמנחה קבוצות ואם באופן פרטי, בראש השנה וכל השנה כולה.

כמה פעמים כבר היית באומן? אני שואלת את שאלת השאלות.

"האמת היא שהפסקתי לספור אחרי הנסיעה הארבעים", הוא מפתיע. "כל נסיעה זה עולם אחר לחלוטין, רבינו משתנה כל הזמן, לא משעמם בכלל. וכל פעם זה כמו פעם ראשונה, כל פעם זה עניין אחר, הבנות אחרות, דברים אחרים קורים. במשך שבוע ומשהו שהייתי באומן קרו לי דברים שלא קרו לי בחיים", הוא מגלה טפח ומסתיר טפחיים. "קשה מאוד להסביר את זה למי שלא נסע".

ועל "אומן ראש השנה" הרב ארז כמובן שלא מוותר. "תמיד כשאני בא לראש השנה לאומן אני פשוט מסתכל ורואה את הגאולה בעיניים, רואה את כל עם ישראל בשמחה רבה ובאהבה גמורה, אנשים מתחבקים, ואתה רואה את זה חי, בעיניים, במשך שבוע, זה כמו סרט".

הפכת להיות מורה דרך לרבים, אנשים רבים פותחים בפניך את ליבם, מבקשים עצה טובה. אתה בעצם מכיר את הדור שלנו באמת, מבפנים, מה כואב לו. איך אנחנו נראים?

"אני סך הכל מלצר של רבי נחמן, רק מגיש את האוכל, אין לי עצות משל עצמי, אני רק יכול להסביר לאנשים איך זה יהיה יותר קרוב ללב שלהם", הוא מצטנע בענווה האמיתית שכל כך מאפיינת אותו. "זה דור מבולבל בטירוף" הוא מעיד, "אנשים אפילו לא יודעים מה כואב להם, כמו אדם שהולך לרופא וכשהרופא שואל אותו מה כואב לו הוא עונה לו – לא יודע, תגיד אתה… אנשים מרגישים שאין להם על מי להישען, הם איבדו את הביטחון בכל דבר, ואנחנו רואים את זה שאין כלום. חוץ מהקב"ה אין כלום. ממש כמו במאמר חז"ל שלפני שיבוא משיח, אין על מי להישען. "אין על מי להישען" – זו בעצם המחלה, ורבי נחמן משקם את זה ומחזיר אותנו לה’ – "אלא על אבינו שבשמים". הפיתרון הוא הקשר עם ה’, זה לא מספיק להאמין שיש א-ל שהוא בורא באיזה שמים עליונים, כי אם אין לך קשר איתו, אם אין התבודדות, אם הוא לא בתוך החיים שלך, ואתה לא מדבר איתו, לא רב איתו ומשלים איתו – אז אתה רק מתקתק לו ת’מצוות, אתה מבולבל, אטום".

אם לא היית חוזר בתשובה, איפה היית היום?

"הייתי פשוט מת" הוא עונה בכנות מבלי להתבלבל, "לא יודע בדיוק ממה, מ-200 קמ"ש נסיעה באופנוע או מסמים קשים או מנפילה מאיזה צוק, אבל הייתי מת. הייתי עושה איזה שטות כמו כל אחד שמחפש את עצמו וזה היה גומר אותי. מה שבטוח, לא הייתי איזה אחד עם משקפיים שקורא עיתון והולך לעבודה. ברוך ה’ שה’ שמר עלי והציל אותי", הוא מסכם.

אז איך אומרים אצלנו? "אשרינו שיש לנו רבי כזה", הרב ארז משה דורון שליט"א, שבלעדיו חסידות ברסלב וקהל מבקשי ה’ בכלל, לא היו פורחים כפי שהם היום.