כוחו של צדיק

חשתי בהתרגשות כלשהי שאחזה
בקרב צוות המנתחים. רופאים ואחיות
החלו מתרוצצים, מתלחשים, יוצאים
ובאים, ובידיהם צילומי רנטגן – מאלה
שהספקתי לדאבוני, להכיר היטב.

יום רגיל היה זה, שלהי תשס"א. מתנדב "מוקד הישועות" חזר מתפילת שחרית כאשר המכשיר הסלולארי שברשותו צלצל: "בוקר טוב. האם הגעתי למוקד הישועות?" שואל הפונה ונענה בחיוב, "ובכן הרב שלי, מבקש לברר מספר פרטים אודות המוקד".

המתנדב היסס לרגע. בדרך כלל, עיקר תפקידו מתמצה בהעברת בקשות לציון הרבי ותו לא. מעולם לא קיבל פניה מסוג זה. עודנו תוהה, והנה נשמע קול אחר מבעד לאפרכסת: "מדבר הרב נוימן מבני ברק, רצוני לברר לאיזה גוף קשור המוסד שלכם, והאם אתם מתרימים למען פיתוח הקבר של רבי נחמן באומן".

"אנו קשורים ל’מרכז העולמי של חסידי ברסלב’ העוסק אכן, בשיקום ובפיתוח קברו של רבי נחמן באומן וסביבתו", ענה המתנדב.

"תודה רבה", השיב הקול שמעבר לקו והשיחה נותקה.

עומד המתנדב ותוהה על תוכנה המוזר של השיחה, והנה המכשיר מצלצל שוב, על הקו – האיש מהשיחה הקודמת: "תראה", אמר הלה "יש לי עבורכם תרומה בסכום נכבד מאוד, הכסף נמצא כאן אתי בבית הרב, והרינו מצפים שתבואו לקבלו בהקדם".

הודה לו המתנדב מקרב הלב בהרעיפו עליו שפע ברכות, ובד בבד ביקש לדעת על מה ולמה מנדב הלה תרומה כה חשובה. "את זה תשמע כשנפגש!" נענה מעבר לקו.

"סיפורי", פתח האיש כאשר נפגשו – "מתחיל שנתיים לאחור, בני היקר נחלה במחלה מסוכנת. נבצר לתאר את הכאב והסבל הרב שהיו מנת חלקו וחלקנו באותם שבועות קשים, שבסופם הלך והתברר כי בננו נזקק להשתלה של אחד האיברים הפנימיים. חודשים ארוכים שכב בבית החולים, תוך שננקטים כל הדרכים בניסיון למנוע את ניתוח ההשתלה המסובך. אך כאשר כל המאמצים עלו בתוהו ומצבו הלך והדרדר, הוחלט סופית כי הילד מועמד להשתלה. בבית החולים הוחל בהליך השגת האיבר עבורו, כשפניות נשלחות מכאן לכל מרכזי הרפואה ברחבי תבל.

כעבור תקופת ציפייה ממושכת התקבלה סוף סוף הודעה מבית חולים מפורסם בחו"ל, המוכן לקבל את הילד לצורך ההשתלה. חיש מהר נקבע המועד לניתוח וכמו כן נרכשו כרטיסי הטיסה. והנה יום לפני שעלינו למטוס, בעודי מתרוצץ ועסוק בסידורים האחרונים, נתקלו עיני במודעה מטעם "מוקד הישועות". לא היססתי רבות, אמרתי לעצמי כל כך הרבה פעלת ועשית למען הילד, והרי ידוע כוחם של צדיקים, וכך, תוך התחזקות באמונה בה’ ובצדיקיו, פניתי למוקד, מסרתי את שמו של בני ושם אמו והבעתי את משאלתי, שלא יצטרך בני לעבור את הניתוח הקשה. המוקדן שאל אם אני מעוניין בהעברה רגילה (תוך 24 שעות) או בהעברה מיידית. כמובן, ביקשתי העברה מיידית. באותם רגעים עמדתי ונדרתי בליבי, כי במידה ובני לא יצטרך לעבור את הניתוח, אתרום סכום הגון למוסד נפלא זה.

עד מהרה חזרתי לענייני, להכנות ולסידורים האחרונים שנותרו עד לטיסה שנקבעה למחרת. ואכן, כעבור יממה הגענו לבית החולים, בני התאשפז מיד ולמחרת הוכנס לחדר הניתוחים. הצוות נערך לקראת הניתוח, ובין שאר הבדיקות בוצע גם צילום רנטגן, כדי להשוות בינו לבין הצילום האחרון שנעשה בארץ ישראל ולוודא כי המצב נותר על כנו, ולא הדרדר חלילה. ישבתי בחדר ההמתנה, מתפלל בדמעות להצלחת הניתוח.

בין כה וכה, חשתי בהתרגשות כלשהי שאחזה בקרב צוות חדר הניתוחים. רופאים ואחיות החלו מתרוצצים, מתלחשים, אלו יוצאים ואלו באים, ובידיהם צילומי רנטגן – מאלה שהספקתי לדאבוני, להכיר היטב במהלך מחלתו של בני. רגעים ארוכים כנצח, מלאי אימה ופחד משתק עברו עלי – עד אשר מן החדר יצא סוף סוף המנתח הראשי, כשעל פניו אותות של תמיהה ופליאה, ופנה אלי במילים אלה: "אינני יודע ואיני מבין מה קורה כאן. ילדך אינו זקוק לא לניתוח ולא להשתלה. הילד שלך בריא!"

קשה לתאר במילים את תחושתי באותם רגעים. את רגשות ההקלה, ההודיה, והשמחה ששטפו והציפו את ליבי. כהרף עין נזכרתי בבקשה שהעברתי דרך "מוקד הישועות" לקברו של רבי נחמן, שבני ייוושע. הרושם העז שחרט הנס הגלוי אשר התרחש לעיני צוות בית החולים, לא נמחה במהרה. עוד זמן רב הרבו לדון בין מסדרונות בית החולים בסיפור המדהים, כאשר צילומי הרנטגן של בני מועברים מיד ליד ומראים לעין כל, את ההבדל המוחש בין הצילום האחרון שנעשה בארץ ישראל לבין הצילומים האחרים שנערכו בבית החולים.

"ואילו אני" – סיים האיש את סיפורו – "את הנדר שנדרתי בשעת המצוקה, לא שכחתי, והרי לפניכם מלוא הסכום שהבטחתי אז". המתנדבים שהאזינו לסיפור המופלא בפה פעור, נותרו המומים ונדהמים, כאשר אחד מהם ביקש להבין: "מדוע חלפו שנתיים ימים מאותו סיפור, עד שהחלטת לקיים את הנדר?"

"את הבטחתי לא שכחתי אפילו יום אחד", השיב האב, "ברם יהודי פשוט הנני, ומעולם לא נמצא תחת ידי סכום גדול כל כך. לפיכך חלפו שנתיים ימים, בהם חסכתי פרוטה לפרוטה, עד שברוך ה’ הגעתי למלוא הסכום, וביכולתי כעת לקיים את נדרי. "השבח לקל שהציל את ילדי בזכות הצדיק הקדוש מאומן, ויישר כוחכם שהייתם השליחים הנכונים בזמן הנכון, להעביר את בקשתי אל הצדיק!"