מסכת כרתות פרק א משנה א-ב

א,א  שלושים ושש כרתות בתורה:  הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה, הבא על הזכור, ועל הבהמה, ואישה המביאה את הבהמה, והבא על אישה ובתה, ועל אשת איש, הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל אחות אימו, ועל אחות אשתו, ועל אשת אחיו, ועל אשת אחי אביו, ועל הנידה, והמגדף, והעובד עבודה זרה, והנותן מזרעו למולך, ובעל אוב, והמחלל את השבת, וטמא שאכל את הקודש, והבא אל המקדש טמא, והאוכל חלב, ודם, ונותר, ופיגול, השוחט ומעלה בחוץ, האוכל חמץ בפסח, האוכל והעושה מלאכה ביום הכיפורים, המפטם את השמן, והמפטם את הקטורת, והסך בשמן המשחה; הפסח והמילה, במצות עשה.

 

א,ב  על אלו חייבין על זדונן כרת, ועל שגגתן חטאת, ועל לא הודע שלהן אשם תלוי–חוץ מן המטמא מקדש וקודשיו, שהוא בעולה ויורד, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרין, אף המגדף, שנאמר "תורה אחת יהיה לכם, לעושה בשגגה" (במדבר טו,כט)–יצא מגדף, שאין בו מעשה.