תזונה נכונה לנשמה

אף אדם לא יעלה בדעתו שנסיכה
תתאכסן במלון זול ומלוכלך על אם-
הדרך. כך, באותו המטבע, אור השם
לא יכול להגיע לאדם שנשמתו מלאה
בפסולת.

ערך ועיבד: הרב אליעזר רפאל ברוידא

הדרך שלך בחיים – פרק 2

את המאמר הקודם סיימנו עם השאלה – אם השם הוא כל-יכול, אז מדוע אינו שולט ומולך על העולם ויושביו כבר עכשיו?

התשובה לכך היא – שהשם נותן לנו בחירה חופשית. אנו מחכים ליום בו כל בני העולם ישליכו הצידה את כל השקרים, הזדוניות ודרכם הרעה, ויקבלו עול מלכות שמים ואת הנהגת הבורא.

כמעט אין יום בו אני מקבל מכתבים מכל רחבי העולם – אוסטרליה, הפיליפינים, ארצות הברית, גיברלטר או כל מקום אחר על הגלובוס – בהם אנשים מספרים לי על השינויים הדרמטיים שהאמונה חוללה בחייהם לטובה! אבל זה לא מפתיע אותי, מכיוון שהאמונה היא היסוד הנצרך והמתבקש ביותר לבריאות נפשו של כל אדם.

משרד הבריאות ומשרד החקלאות דורשים מחברות המייצרות מזון, לציין על גבי האריזה את שמות חומרי המזון וכמות הויטמינים המומלצת לאדם בכל יום. בדרך זו, למשל, כאשר אדם שותה מיץ תפוזים מאריזה כזו, הוא מקבל את כמות הוויטמין C הדרוש לו בכל יום, או כשהוא אוכל קערת קורנפלקס הוא מקבל את הויטמינים B12 ו-B6, כפי שצוין על גבי האריזה.

כל כך מצער שאין שום גוף מטעם הממשלה שדורש מכלי התקשורת לציין את הצריכה החיונית והמומלצת של החומרים המזינים את הנשמה. האם לא יהיה זה מביך! אילו היה משרד הבריאות פועל גם בעניין הרוחני, היה מזהיר מפני הטלוויזיה והעיתונות כסכנה לנשמה, בדיוק כפי שהוא מציין על קופסאות הסיגריות – שהעישון מזיק לבריאות (וכמו שמופיעה כיום על כל קופסא אזהרה שונה, פעם הסיגריות פוגעות בכושר הגופני שלך, או שהן גורמות להתקף לב וכו’). בכל מקרה, אם מישהו יכתוב על כמות האמונה היומית הנדרשת לאדם, תמצא שכל מה שנכתב בספר בגן האמונה מכיל 100% מכמות האמונה שאדם צריך לנשמתו בכל יום. כאשר קוראים את הספר, או כאשר אדם מעביר את הספר לאנשים נוספים לקרוא אותו, הוא פשוט גורם להם לחיות חיים מאושרים ובריאים. יתירה מזו, רבינו נחמן מברסלב אומר שהאמונה היא שתחיש את הגאולה – את הגאולה השלמה של עם ישראל – כי על ידי הפצת האמונה בעולם אנו מחישים ומזרזים את הגאולה.

הספר בגן האמונה אינו ספר קריאה ‘חד-פעמי’, כלומר, קוראים ועוברים לספר הבא. זהו ספר הדרכה לחיים, ספר שעל פיו חיים. עם אמונה – אדם יכול להפוך את העולם הזה לעולם של אושר עילאי.

בורא העולם רווה נחת רוח עצומה מאוד כאשר בניו ובנותיו בעולם הזה, שבים אליו כשאמונה שלמה בליבם. אמונה היא אור – ומכיוון שעם ישראל נקרא "אור לגויים", לכן התפקיד של כל יהודי הוא להפיץ את האמונה בעולם.

לב-ליבה של האמונה, התגשמות האמונה, הוא אדם השמח בחלקו. אחת העבירות החמורה ביותר בתורה היא – כשאדם אינו שמח בחלקו! אדם שאינו שמח בחייו מצהיר, בעצם, שהוא לא מרוצה מהדרך בה השם מנהל את העולם בכלליות, ואת חייו בפרטיות. אכזבה וחוסר שמחה אלה גורמים לו ליפול לשקרים ואכזבות. בבת-אחת הוא חש שההתקדמות שלו נעצרת, שזה גרוע יותר מאשר להגיע למבוי סתום, מכיוון שחוסר השמחה ושביעות הרצון גורמים לאדם לסטות מן הדרך, ובמקום להתקדם הלאה בחייו הוא מוצא את עצמו צועד אחורנית, כמו רכב שנוסע לאחור.

השם רואה את הדרך שלך בחיים. השם יודע מהו השביל הטוב ביותר בו אתה צריך לצעוד. כאשר אדם מכניע את עצמו בענווה לרצון השם, אז השם מוביל ומצעיד אותו בדרך המיועדת והמיוחדת לו, ללא צער ומכאוב. אולם, כאשר אדם מתעקש וחושב שהוא יכול לנהל את עצמו ואת העולם יותר טוב מבורא העולם, אז על הדרך נערמים קשיים רבים. אותו אדם, רץ ומחפש אנשים שיעזרו לו ומבזבז כספים וכוחות רבים – רופאים, עורכי דין וכו’ – אך לשווא…

והשם אומר לאדם כזה – ‘אתה חושב שאתה טוב יותר ממני? אז קדימה, נראה לאן תגיע…’

ונשאלת השאלה – מה, אם כן, עלינו לעשות כדי להימנע מטעויות בחיינו? דבר ראשון, עלינו להבין שאיננו יודעים או מבינים שום דבר, עלינו לפנות רק אל השם בתפילה האישית כדי שיוביל אותנו בדרך הנכונה.

ברגע שנניח לאגו הנפוח שלנו ונבטל עצמנו בפני השם, רק אז נהפוך לכלים הראויים להכיל את האור האלוקי. רק כך הקב"ה יאיר את נשמתנו ויוליך אותנו על השביל שלנו בשמחה ובאושר. אם נשמתו של האדם מלאה בפסולת – עיתונים, טלוויזיה, אלימות, גסות, גאווה, או כל דבר העונה לשם פסולת – אז בהחלט אין מקום באדם כזה להכיל את אור השם. אף אדם לא יעלה בדעתו שנסיכה, בת המלך המכובדת, תתאכסן במלון זול ומלוכלך על אם-הדרך. כך, באותו המטבע, אור השם לא יכול להגיע לאדם שנשמתו מלאה בפסולת וטינופת.

כיצד תוכל לדעת האם נשמתך היא כלי המסוגל להכיל את אור השם? בקלות! המדד לכך הוא כאשר אתה שמח בחלקך.

ומה הכוונה כשאומרים לאדם להיות שמח בחלקו? גם כאן התשובה ברורה ופשוטה: כאשר אדם יודע שכל מה שעובר עליו – גם אם הדברים לא נראים לו ולא ‘הולכים’ כפי שהיה רוצה – שהכל לטובה והוא שמח. זאת, מכיוון שהוא מודע לעובדה פשוטה וברורה: השם יודע היטב מה הוא עושה!