מסכת כרתות פרק ב משנה ו-פרק ג משנה א

ב,ו  [ה] איזו היא שפחה–כל שחצייה שפחה וחצייה בת חורין, שנאמר "והופדה לא נפדתה" (ויקרא יט,כ), כדברי רבי עקיבה; רבי ישמעאל אומר, זו היא שפחה ודאיית.  רבי אלעזר בן עזריה אומר, כל העריות מפורשות; ושיור אין לנו, אלא שחצייה שפחה וחצייה בת חורין.  [ו] כל העריות:  אחד גדול, ואחד קטן–הקטן פטור; אחד ער, ואחד ישן–הישן פטור; אחד שוגג, ואחד מזיד–השוגג בחטאת, והמזיד בהכרת. 
 

 

 

ג,א  אמרו לו אכלת חלב, מביא חטאת; עד אומר אכל ועד אומר לא אכל, אישה אומרת אכל ואישה אומרת לא אכל–מביא אשם תלוי.  עד אומר אכל, והוא אומר לא אכלתי–פטור.  שניים אומרין אכל, והוא אומר לא אכלתי–רבי מאיר מחייב; אמר רבי מאיר, אם הביאוהו שניים למיתה חמורה, לא יביאוהו לקרבן הקל.  אמרו לו, מה אם ירצה, ויאמר מזיד הייתי.