בלי חכמות

אף אם אדם מתפלל בכוונה שלמה
את התפילות הכתובות, אין הדבר יכול
להחליף את ההתבודדות, או "לחסוך"
לו אותה. התבודדות היא חשבון נפש
על כל היום שעבר!

בשדי יער – פרק 8

היצר הרע מנסה להתגבר על האדם בכל דבר. אולם, ניתנה לנו הדרך להגבר עליו – בעזרת התפילה! כמו כן עלינו לדעת, שהיצר הרע תמיד ינסה להתגבר על האדם ולמנוע ממנו את התפילה, אך "אלמלא הקדוש-ברוך-הוא עוזרו, אינו יכול לו". לכן צריך כל אדם לזכות לעיקר ה"עשה טוב" – שהיא התפילה. וכידוע, צריך תפילה על תפילה.

על זה אומר מרן רבי יוסף קארו זי"ע (שולחן ערוך סימן צ"ח), שחסידים ואנשי מעשה היו מתבודדים לפני התפילה כדי להגיע לכוונה בשלמות. אולם נשאלת השאלה: מה ראה בעל ה"שולחן ערוך" להביא עניין זה? האם ספרו הוא סיפורי מעשיות של צדיקים? מילא, בכל הספר אחר ניתן להבין שיש בו דרשות ומוסר. אולם ה"שולחן ערוך" בא לתת לנו הלכות פשוטות ויבשות כיצד עלינו לנהוג.

מובן, אם כן, שלמרן הייתה כוונה ללמד אותנו שכך צריכה להיות הנהגת כל אדם, שיתבודד לפני התפילה כדי שיוכל להתפלל בכוונה. אם כן, הכל בא על מקומו. מכיוון שעיקר הרע הוא על התפילה, כמו שאמרו חז"ל: "איזהו דבר העומד ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בו? זוהי התפילה", לכן חייב אדם לשהות לפני כל תפילה לפחות חצי שעה, להתפלל ולבקש על התפילה עצמה שיזכה להתפלל אותה כראוי, מבלי לזלזל בה ומבלי לרצות להיפטר ממנה כאילו הייתה משא כבד.

מזה נלמד קל וחומר: אם אותם חסידים ראשונים, שהיו קדושים וטהורים, התבודדו שעה שלמה לפני התפילה כדי שיוכלו לכוון בה כראוי, אז אנו, שמוחנו חלש ומבולבל, כל שכן! לפחות במשך עשר דקות נבקש מהשם שנזכה להתפלל כמו שצריך: בכוונה, בהתלהבות, בדבקות ובאריכות.

דבר נוסף. ממעשה זה אנו רואים את גודל התגברות היצר הרע על התפילה, שאפילו אותם קדושים היו צריכים להתבודד לפני התפילה, כדי שיכלו להתפלל כראוי. את זה אנו רואים בבירור, שכל אדם, ויהיה מי שיהיה, אם לא יתפלל על התפילה הוא, חלילה, יזלזל בה ויתפלל כאדם הפורק משא כבד מעליו. לכן צריך כל אדם להתפלל מאוד על התפילה כדי שלא יהיה מן המזלזלים בה. כי כאמור, על התפילה ישנו יצר רע מיוחד שתופס אפילו צדיקים וישרים ומכניס בהם קוצר רוח ורצון להיפטר ממנה. לכן אמרה הגמרא בלשון כוללת: "ובני אדם מזלזלים בה" ולא הבדילה בין צדיק לרשע, אלא כולם מזלזלים בה. זאת, משום שעליה יש את עיקר היצר הרע, לכן היא המצווה היחידה שצריכים לעשות אותה מספר פעמים ביום כדי לקיימה כראוי.

כעת מובן מדוע אותם חסידים ראשונים היו צריכים לשהות לפני התפילה כשעה. הם התבוננו בה וכיוונו מחשבתם על מנת להכין עצמם כראוי. קל וחומר אנו, שעלינו להתפלל רבות על התפילה, ומה טוב היה לו היינו נוהגים כאותם חסידים ראשונים ומתבודדים לפני כל תפילה, אם לא שעה לפחות חצי שעה.

עניין זה שייך לפני כל תפילה – התבודדות, אמירת תהלים, ליקוטי תפילות וכו’. לכן ציינו שבתחילת ההתבודדות טוב להקדיש מספר דקות לתפילה על ההתבודדות עצמה. אולם, מכיוון שעיקר התגברות היצר הרע היא על שלוש התפילות הקבועות, שם האדם נכנס למעין תרדמה ומתרגל לאומרן בפיו ללא כל כוונה, כמצוות אנשים מלומדה, לכן שמנו את עיקר הדגש על תפילת שמונה-עשרה. אך הוא הדין לגבי כל תפילה שהאדם רואה שהיצר הרע מתגבר עליו וגורם לו לזלזל בה, לפרוק אותה מעליו כאילו הוא פורק משא כבד מנשוא. לכן, אף עליה יש להתפלל מספר דקות כדי שלא תהיה מתוך הרגל או לצאת ידי חובה ח"ו.

אין עצה ואין תבונה אלא להתפלל על התפילה! משום שעל ידי זה יכול לזכות האדם להתפלל בכוונה, כי זהו עיקר כלי המלחמה של איש הישראלי, ובזה תלויה כל הגאולה.

בלי חכמות

זו למעשה התשובה לאותם אנשים שאינם מתבודדים, האומרים שדי להם בתפילות הכתובות. אולם, כפי שהוזכר לעיל, יש להרבות בהתבודדות ותפילות אישיות היוצאות מהלב, כדי לזכות להתפלל את התפילות הכתובות הנפלאות בכוונה. אדם שאינו מתבודד, או ממעיט בתפילה זו – אם אינו מבקש ומתחנן לפי השם יתברך שיזכה אותו להתפלל בכוונה, לעולם לא יצליח להתפלל בכוונה. יצר הרע תמיד יבלבל אותו, ידחק בו למהר וידחה אותו למחר: ‘מחר תתפלל בכוונה..’ וכו’. וכפי שכל אדם מבין, כאשר הוא מתבונן על זה היטב ובאמת, הוא רואה עד כמה רחוק הוא מהתפילה כראוי (שמונה עשרה וכו’).

וגם אם נניח שאדם מתפלל בכוונה שלמה את תפילת שמונה-עשרה, אין הדבר יכול להחליף את ההתבודדות, ולא יכול "לחסוך" לו אותה. בהתבודדות אדם זוכה לעשות חשבון נפש על כל היום שעבר, ומודה על כל פרט ופרט מחסדי השם עליו, הוא בודק את עצמו מדוע כעס, למשל, וכמובן שמתפלל על חסרונותיו בפרטיות – דבר שאינו יכול לעשות בתפילות הכתובות.

כאשר אדם שם לנגד עיניו את המילים: תפילה זו גאולה, הוא יזכה להתפלל על תפילותיו. זהו גם אחד מן הנושאים שראוי לאדם לבחור לו בהתבודדות – להתרכז בו תקופה מסוימת ולהתפלל עליו זמן מסוים (נניח חצי שעה) ויבקש מהשם: "ה’ שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך" – ריבונו של עולם, תן לי את הדיבורים הנכונים, תן לי אהבה לתפילה, זכה אותי להאריך בה כמה שצריך, עזור לי להתרכז בנושא אחד כך שהיצר הרע לא יצליח לבלבל אותי מעניין לעניין, עזור לי להתמיד בתפילה עד שאזכה לקנות את הדבר עליו אני מתפלל….

כי זאת העצה וזו גאולתו של האדם.

(מתוך בשדי יער מאת המחבר)