לחיות את הרגע

לרבי נחמן מברסלב יש פתרון פשוט ונפלא לכל אלה שהופכים כל משימה בחייהם להרים וגבעות – תחיה רק את היום, את הרגע בו אתה נמצא! פשוט, לא?

4 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 06.04.21

לרבי נחמן מברסלב יש פתרון
פשוט ונפלא לכל אלה שהופכים כל
משימה בחייהם להרים וגבעות –
תחיה רק את היום, את הרגע בו
אתה נמצא! פשוט, לא?


בגן הגעגועים – פרק 28

אבידת בת מלך – הסיפור המלא

אל תדאג על המחר

כלל גדול בעבודת השם ובמלחמת היצר הרע הוא לחיות את הרגע, את היום, משום שעל ידי העבודה של "היום אם בקולו תשמעו" אין ניסיון שהאדם לא יוכל לעמוד בו. וגם כאשר מתגברת עליו תאווה או מידה כלשהי בצורה נוראה מאוד, אם ישים לנגד עיניו רק את אותה השעה וישער בדעתו שעליו לעמוד בניסיון רק בשעה זו – בודאי שיעמוד בניסיון. זאת, משום שיש בכוחו של האדם לעמוד בניסיון שעה אחת, וברגע שידחה את היצר הרע לשעה קלה – היצר הרע ידחה לגמרי.

אולם, בגלל שאדם לא שם לנגד עיניו רק את אותה השעה, ומכיוון שהיצר הרע מראה לו שהניסיון יתמשך עוד ועוד, לכן האדם לא מאמין שיצליח לעמוד במשימה ולהתגבר במשך זמן רב, לכן הוא נשבר ומתייאש מראש ונכנע ליצר הרע. אך אילו היה יודע שהניסיון לא ימשך זמן רב בודאי היה מתחזק לעמוד בו, ובודאי שהיה מצליח.

עניין זה אנו למדים מהזוהר הקדוש שאומר לנו, שאם היו בני ישראל דוחים את מעשה העגל, ולו למספר רגעים בלבד, היו נמנעים ממנו. ואומר עוד הזוהר, שבזה טעה אהרן – שאם היה מעכב את הדבר בדרך כלשהי, כגון: היה עושה כאילו נפל לו הזהב מהידיים וכן הלאה, ועל ידי שהיה נדחה המעשה, אפילו בכמה דקות, היה נמנע חטא העגל.

וזוהי עצה כללית לכל אדם להתגבר על התאוות או המידות הרעות. כי על כל אחד מאיתנו לדעת שאין אנו נדרשים לעמוד בניסיון יותר מכמה דקות, ואם נדחה את התאווה או המידה הרעה, אפילו בכמה דקות, בקלות נוכל לעמוד בניסיון. לדוגמא, אם אדם מגיע לידי כעס והוא דוחה אותו במספר דקות, הוא יצליח לעמוד במבחן ולא יכעס, כי עיקר תוקף הניסיון הוא רק באותו הרגע. וכן, כאשר בא לידו דבר תאווה – אם ידחה עצמו לדקות ספורות, יעמוד בקלות בניסיון ויזכה להתנהג בקדושה כראוי.

לחיות את הרגע

כך הוא הדבר בשאר ענייני עבודת השם, כגון: אם אדם רוצה להתפלל בכוונה או ללמוד בשקידה – אם ישים לנגד עיניו רק את אותה השעה בה הוא עומד, ויתרכז בדבר שעושה, בודאי יצליח לעשותו כראוי ולא תהיה לו שום כבדות או חוסר ריכוז וכדומה. אולם, רק בגלל שאדם לא שם לנגד עיניו את אותה השעה שעומד בה, ומתחיל לחשוב על דברים אחרים, וכתוצאה מכך מחשבתו משוטטת אל העבר או אל העתיד, אז לא זו בלבד שלא עושה את עבודתו כראוי אלא אף נוספת לו כבדות ועצלות.

דבר זה נובע ממספר סיבות: א. יכול להיות שהאדם חושב על העבר ומחטט בכישלונותיו – דבר המרפה את ידיו ומחליש אותו. ב. או כאשר חושב על העתיד ודואג על ענייניו ועסקיו. ג. כי עיקר הקושי הוא – המחשבות על העבודה הרבה העומדת בפניו, דבר שמפיל עליו כבדות רבה, וממילא אינו עושה את מעשיו בשמחה ובחרות כראוי.

כל הבלבולים שיש לאדם – כולם נובעים מהעובדה שהוא לא יודע שאין לו בעולם הזה אלא רק את אותו היום ואותה השעה בה הוא עומד! כי העבר – אין, והעתיד – עדיין וההווה – כהרף עין! מה יהיה בעוד דקה? מי יודע! וכל שכן אם מדובר בעוד שעה, בעוד יום וכן הלאה – שכל אלו הם עניין אחר לגמרי.

היום יבוא משיח

במדרש (ילקוט שמעוני תהלים) מסופר המעשה הבא: רבי יהושע בן לוי פגש את אליהו הנביא ושאל אותו: "מתי יבוא משיח?" אמר לו אליהו הנביא: "לך שאל אותו בעצמו", והראה לו היכן הוא. הלך רבי יהושע בן לוי ושאל את המשיח: "מתי יבוא אדוני?" ענה לו המשיח: "היום!"

למחרת, כשראה רבי יהושע שמשיח לא בא, הלך לאליהו הנביא ואמר לו שהמשיח שיקר לו, כי אמר שיבוא באותו היום והוא לא בא. אמר לו אליהו הנביא, שכוונתו של משיח הייתה: "היום אם בקולו תשמעו". כי באמת, משיח מוכן לבוא בכל יום וכל מה שמעכב את בואו הוא רק העובדה שאנשים אינם עושים את עבודת ה"היום אם בקולו תשמעו", כפי שהוסבר לעיל.

וזהו שאמרה בת המלך לשני למלכות: "כי אם היית בא באותו היום, היית מוציא אותי, ובשביל יום אחד איבדת". כלומר, אם הייתה לך העבודה של "היום אם בקולו תשמעו" המשיח שלך היה בא. ואם כל בני העולם היו מקיימים עבודה זו – משיח היה בא כפשוטו, והייתה הגאולה.

אמנם שלא לאכול הוא דבר קשה מאוד, בפרט ביום האחרון, אז מתגבר היצר הרע מאוד (היינו שבת המלך אמרה לו, שעתה תקל עליו האזהרה, ולא יהיה מוזהר שלא לאכול, כי הוא דבר קשה לעמוד בו וכו’)…

בדברים אלה אנו מוצאים רמז על ההנהגה שציווה רבינו הקדוש: שלא לצום כלל מלבד הצומות המוזכרים בפירוש בשולחן-ערוך. כידוע, בדורות הקודמים נהגו לצום ולהסתגף לא רק בימים המוזכרים בשולחן ערוך, אלא אף יותר, לכן בא רבינו הקדוש וחידש את הדרך של ההתבודדות ואמר, ששעת התבודדות מתקנת הרבה יותר מכל הצומות ומכל הסיגופים כולם. זאת, משום שעל ידי תפילה ושיחה פשוטה עם השם אפשר לבוא לכל המעלות ולהתקרב אל השם מאוד. וכפי שהעיד הוא ז"ל על עצמו, שאילו היה יודע בתחילת דרכו לאיזו מעלה יבוא על ידי התפילה ועל ידי השיחה הפשוטה בינו לבין קונו, לא היה שובר את גופו בצומות ובסיגופים רבים.

בכן תשוב לבחור לך מקום, ותשב גם כן שנה, כנ"ל…

בת המלך שולחת את השני למלכות לתקופה נוספת של תפילה. ואכן, אין דבר יותר חזק מהמציאות, מכיוון שהמציאות הוכיחה שחסרות לשני למלכות תפילות, לכן לא הצליח להוציאה.

כמובן שאי אפשר לומר שאכן היו לשני למלכות מספיק תפילות. זה ברור שמשהו כאן לא בסדר! זה כמו לטעון שהשם יתברך לא צדיק חס ושלום, אלא בודאי אם נכשל זה רק מפני שהוא ראוי היה להיכשל, מכיוון שעדיין לא הגיע למדרגה בה יוכל להוציא את בת המלך. אך אם מעתה יוסיף בתפילות כראוי, בודאי יזכה בסופו של דבר להוציאה.

מכאן ילמד כל אדם, שאם הוא רואה מניעות בעבודתו, ובכל דבר שבקדושה בו הוא חפץ או עוסק, אל לו להתלונן ולחשוב שיש כאן טעות. אלא, עליו לדעת בפשטות שחסרות לו תפילות, לכן יתחיל להתפלל או להוסיף תפילות על הדבר אותו מבקש. וידע נאמנה, כי ברגע שיהיו לו מספיק תפילות – לא יהיו לא שום מניעות! והוא בודאי יזכה להשיג את הדבר שבקדושה בו הוא חפץ.

(מתוך בגן הגעגועים מאת המחבר)

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה