ההבטחה הנצחית

רבי נחמן מברסלב פונה במכתב נפלא
שכתב לכל מקורביו ותלמידיו, בו הוא
מסביר את חשיבותה של ההתבודדות,
מספר על ההבטחות שניתנות למתבודד
ועל כל מה שפעל, כי "הוא אמת ויציב
וקיים, וערב אני על כך"!

בשדי יער – פרק 13

דרך ישרה באמת

רבי נחמן מברסלב כותב (ליקו"מ תורה ד), שעל ידי וידוי דברים לפני תלמיד חכם, הצדיק מפריש לו דרך לפי שורש נשמתו.

כוונת רבי נחמן באומרו "תלמיד חכם" היא, שלאו דווקא מדובר בתלמיד חכם בחיים חיותו, אלא כל פעם שאדם מתבודד ומתוודה לפני השם, אז ההתבודדות נקראת "וידוי לפני תלמיד חכם", משום שהאדם מתבודד לפני השכינה הקדושה הכלולה מנשמות הצדיקים יחידי הדורות: משה רבינו, רבי שמעון בר יוחאי וכו’. וכשמפרש שיחתו ומתוודה על עוונותיו, השכינה מסייעת בידו ומכוונת אותו לתיקונו, וכן נשמות הצדיקים באות לעזרתו, מכוונות אותו ומסייעות לו לחזור בתשובה כמובא בכתבי האריז"ל, שנשמות הצדיקים מתעברות בבעלי-תשובה לסייע להם, בסוד: "הבא להיטהר מסייעים בידו".

וזו לשונו של רבינו הקדוש: "כשמתוודה וידוי דברים לפני תלמיד חכם (דהיינו נשמת משה וכל הצדיקים הגדולים הנמצאים בכל התבודדות), על ידי זה התלמיד-חכם מדריך אותו בדרך ישר לפי שורש נשמתו. וזה "הגיע לפרשת דרכים", ואמרו חז"ל (סוטה): ‘זה תלמיד חכם ויום המיתה’, זה בחינת וידוי דברים לפני תלמיד חכם. וידוי, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין מג, ע"ב): ‘כל המומתין מתוודין’. וזה נקרא פרשת דרכים, כי התלמיד-חכם מפריש לו דרך לפי שורש נשמתו, אזי ניצול מכולם".

מדברים אלה מובן, שעל ידי שעת התבודדות וחשבון נפש ווידוי דברים שאדם עושה כל יום לפני השם, אז משמים מוליכים אותו בדרך הנכונה לו לפי שורש נשמתו, כלומר שמוליכים אותו לשליחותו האישית ולתיקונו המיוחד בעבורם נשלח לעולם הזה. אולם, אדם שלא עושה חשבון נפש ווידוי דברים לא יודע באיזו דרך הוא מהלך. ומי יודע אם מה שנראה בעיניו כדרך הישרה היא, בעצם, אותה "דרך ישרה" שאחריתה דרכי מוות…

לכאורה, הדברים נראים לא מובנים. כיצד יתכן שאדם המקיים את התורה והמצוות דרכו תהיה "דרך ישרה שאחריתה דרכי מוות"? אך ההסבר לכך הוא – שכל זמן שהאדם לא מוצא את שליחותו בעולם, את דרכו המיוחדת שבגללה הוא נמצא פה – כלומר שאינו מתקן את הדרכים שטעה בהן, ולא מתקן את העוונות שנכשל בהם, וכל שכן כשאינו מתקן את הגלגולים הקודמים שלו, וכתוצאה מכל אלה בודאי שלא רואה את גודל ריחוקו מקיום התורה והמצוות כראוי – הוא חי בשקר! ומתמלא בגאווה. לכן, אין לך "דרכי מוות" יותר מזה. למרות שאדם חי בדרך התורה הוא מהלך בדרכי מוות. כלומר, כשאינו ממציא את שהותו בעולם השפל הזה וכשאינו מתקן את מה שעליו לתקן.

אך על ידי ההתבודדות ווידוי דברים אדם זוכה לעשות תשובה על כל פרט ופרט בחייו, ועל ידי זה נמחלים לו כל עוונותיו. כך גם הוא זוכה לראות את שפלותו ובודאי זוכה אף למצוא את דרכו המיוחדת. ובנוסף, חייו בעולם יהיו נעימים ומתוקים, מלאים באור של אמונה ובשכלים נפלאים ובהשגות חדשות בכל רגע.

בעל תשובה

מי נקרא "בעל תשובה"? רק אדם שעושה בכל יום שעת התבודדות. והוא יכול להיות סמוך ובטוח שאינו מעכב את הגאולה, כמובא בליקוטי מוהר"ן (תורה ע"ט), שהאדם צריך להיזהר שלא יהיה על ידו עיכוב הגאולה, וזה יקרה אם יעשה בכל יום שעת התבודדות. ככל שירבו האנשים המתבודדים כך נזכה להאיץ את הגאולה. ובנוסף, אדם שמתבודד זוכה לעורר את עם ישראל בתשובה אף מבלי שידבר איתם כלל, כי כל הרצונות והכיסופים שהוא מדבר בהתבודדות – נבראים מהם מלאכים טובים שהולכים ומעוררים את בני ישראל לתשובה.

ההבטחה הנצחית

פעם אחת הגיע אלי אדם ואמר לי: "תן לי עצה כדי שאהיה בשמחה". השבתי לו: "תשובה! עשה בכל יום שעת התבודדות ותהיה בשמחה"… כי כל זמן שהאדם לא עושה תשובה, בודאי שלא יהיה שמח. שהרי קשה הדבר על האדם מכיוון שהעוונות מכבידים עליו, הם מסתירים ממנו את אור השם. לכן העצה השלמה לשמחה בשלמות היא – שעת התבודדות בכל יום!

אדם שרוצה לזכות בתשובה שלמה צריך שעת התבודדות, לפחות, בכל יום. אין כאן פטנטים! ומי שלא טעם את טעמה של ההתבודדות, לא טעם את טעם התשובה ואין הוא יודע בכלל מה זאת תשובה. תשובה היא דיבור עם השם, כמו שכתוב: "קחו עמכם דברים ושובו אל ה’". רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו את כל זה והוא הבטיח הבטחות עצומות לאדם שיהיה רגיל בהתבודדות, כמפורסם במכתבו:

"אליך מקורבי ותלמידי היקר!

קורא אני ומבקש ממך, עצור נא לרגעים ספורים והקשב היטב לדבריי. מדבר אני לטובתך הנצחית. דע לך שהרבה עבודה הייתה לי לפני שקירבתיך. מעט תוכל להבין ולהרגיש כמה ניסים נעשו לך שתתקרב, ובכן, אחד מהתנאים שבהם מקרב אני את מקורביי הוא שלא יתנו לאחרים שירמו אותם, ולא ירמו הם את עצמם. כבר שמעת זה רבות, וגם הבנת, שעיקר עצתי ודרכי, שעל ידה אפשר לקבל את כל תיקוניי, לתקן את הכל ולהגיע למה שאפשר להגיע, הוא רק התבודדות, שיקבע האדם לעצמו מקום מיוחד שיוכל להשיח שם את ליבו לפני השם יתברך, ולבקש על כל הדברים שצריך ברוחניות ובגשמיות, ולהתוודות על כל הדברים שפגם בשוגג ובמזיד, באונס וברצון, ולהודות להשם יתברך על כל הטובות הרוחניים והגשמיים. זאת פעלתי אצל הקב"ה – שהאדם הזה שיקיים את זה בפשיטות גמור, לעמוד כל יום שעה לפני ה’ יתברך בתפילה, אף כשאין לו בעת הזאת שום התעוררות, אף אם לא יוכל לדבר שום דיבור, רק זאת שיכריח עצמו לכסוף לדבר לפניו יתברך, יזכה לכל טוב, ולא יהיה עליו שום דין למעלה, כי בזאת יתוקן הכל – נפשו, רוחו ונשמתו, וכל העולמות התלויים בו, מזמן אדם הראשון ועד ביאת הגואל, דבר הזה הוא אמת ויציב וקיים, וערב אני על כך. על החתום: רבי נחמן מברסלב".

ובנוסף, הרבי הבטיח, וגם על זה פעל אצל השם יתברך, שאדם שיעשה כל יום שעת התבודדות יאריך ימים עד גמר תיקונו. לכן, כל מי שרוצה הבטחה לאריכות ימים, הבטחה שלא יראה את פני הגיהינום וייכנס ישר לגן עדן, ועוד הבטחות וסגולות שתוארו עד כה בכל מאמר ומאמר בסדרה זו – עליו להתבודד בכל יום, לעשות שעת התבודדות בלי שום חכמות.

(מתוך הספר בשדי יער מאת המחבר)