או ניצחון או הפסד – אין אמצע!

"אתה יכול לחיות את חייך עם
השם, או לחיות את חייך בלי השם.
אך אם בחרת באפשרות האחרונה,
אל תבכה בכל פעם שתקבל מכה" –
או שתנצח או שתפסיד, אין אמצע!

הגמרא (מסכת ברכות דף ה, ע"ב) מספרת לנו על מקרה 400 חביות היין של רב הונא שהפכו לחומץ. כששמע רב יהודה, אחיו של הרב הקדוש רב סלא, או כסברה אחרת – רב אדא בר אהבה, על מה שקרה לרב הונא, החליט יחד עם משלחת רבנים נוספים להגיע לרב הונא ולברר עמו את העניין.

"יאמר נא מר מה קרה?" ביקשו לדעת החכמים.

"מה?" שאל רב הונא, "האם אתם חושדים בי?"

"והאם", השיבו החכמים, "נחשוד בבורא, יתברך שמו, שעשה משפט לא צודק?"

"טוב", אמר רב הונא, "אם שמעתם משהו, אל תסתירו זאת ממני".

"נאמר לנו", אמרו החכמים, "שהרב מונע מאריסו את חלקו בגיזום".

"וכי איזו ברירה כבר הותיר בידיי?" השיב רב הונא בשנינות, "הרי הוא גנב את כל תוצרת הכרם שלי".

אך החכמים השיבו, "ישנה אמרה האומרת – שהגונב מגנב מריח גניבה".

"אם כך", אמר רב הונא, "אני מבטיח בזאת שאשלם את חלקו".

על פי גרסה אחת של הגמרא, מיד באותו רגע החומץ של רב הונא חזר באופן ניסי להיות יין, ועל פי גרסה אחרת בגמרא, מחירו של החומץ עלה יותר ממחירו של היין, ורב הונא הרוויח יותר. הגמרא מסיקה שבכל מקרה רב הונא יצא המרוויח הגדול.

השיפוט המהיר והקשוח שנעשה לרב הונא מראה איזה אדם צדיק וחסיד הוא היה. העובדה שיינו הפך לחומץ נעשה רק מתוך אהבה משמים אליו, כדי להאיץ ולזרז אותו לערוך חשבון נפש ולבדוק את ענייניו, ובעקבות זאת לעשות תשובה.

אך עדיין, המסר העיקרי מהסיפור שמציגה הגמרא הוא – שאין זה משנה מה אתה עושה, אלא מה שחשוב הוא איך אתה עושה את זה. במקרה זה, לא היה זה משנה אם רב הונא עסק במכירת יין או חומץ. העובדה שהוא חי את חייו בקשר אדוק וחזק עם בורא עולם, גרמה לו להצליח בכל מה שעשה. לצערנו הרב, גם ההיפך נתפש אצל אנשים רבים כאמת.

רבי ומורי היקר, הרב שלום ארוש, השם יברך אותו, מתאר את מושג הבחירה החופשית בקיצור מדהים: "אתה יכול לחיות את חייך עם השם, או לחיות את חייך בלי השם. אך אם בחרת באפשרות האחרונה, אל תבכה בכל פעם שתקבל מכה". שוב, ההחלטה לא משנה כלום, אדם שחי את חייו עם אמונה בהשם יצליח, ואדם שחי את חייו בלי אמונה בהשם תמיד ייכשל. אז או שתנצח או שתפסיד – אין אמצע! כביכול ‘אופציית הפסד או ניצחון’ – והבחירה ביד האדם.

הרב שלום ארוש מסביר בדרך נפלאה ובפשטות את מושג הבחירה, כך שכל אדם יוכל להבין. העיקרון של לחיות עם השם יתברך כמפתח להצלחה – או ההיפך ח"ו, מסביר את כל מה שקרה לנו בשבועות האחרונים.

במשך שנים, מנהיגיה של ישראל משלוש המפלגות העיקריות התקיפו, ולעיתים קרובות מאוד, את עולם התורה. כאשר היה אהוד ברק ראש הממשלה, הוא הכריז על "מהפיכה חילונית", משמע – חתירה שיטתית נגד ערכי היהדות בישראל. בנימין נתניהו הוביל לקיצוץ בקצבאות הילדים של משפחות ברוכות, דבר שהשפיע על משפחות הלומדים בכולל. מפלגת "קדימה" סגרה ישיבות בגוש קטיף וגרמה לגירושם של 8,000 יהודים מבתיהם.

בקיץ 2006, צה"ל ספג כישלון מול 2,500 טרוריסטים מארגון החיזבאללה, שהפך את חיי אזרחי צפון ישראל לסיוט לא קטן. צה"ל ליקק את פצעיו, אך תחת הנהגתו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי, הוא עבר תהליך שיקום ובנייה מדהימים. במהלך המלחמה האחרונה בעזה, שהסתיימה באופן לא הגיוני ובצורה שאינה חד-משמעית, צה"ל פעל בצורה יוצאת מן הכלל, והראה עד כמה הוא יישם את מסקנותיו מכישלונות העבר בהווה. אך עדיין, ישראל לא הצליחה להשלים את כל המטרות עליהן הכריזה.

הבה נבדוק זאת:

1. האם החמאס איבד את יכולת ירי הטילים לעבר דרום ישראל? בהחלט לא, עד לרגע האחרון של המלחמה, ואפילו ארבע שעות לאחר הכרזת הפסקת האש, החמאס המשיך לשגר טילים לעבר אשקלון ואשדוד.

2. האם גלעד שליט שוחרר? לא.

3. האם ארגון החמאס הובס? ממש לא, במלחמה זו הם איבדו פחות מ-5% מסגל הלוחמים שלהם.

4. האם מישהו יכול לערוב על כך שתחמושת נוספת לא תוברח לעזה? לא. מנהרות ההברחה משדרות עסקים כרגיל, ואיראן מבטיחה לספק לארגון החמאס טילים ארוכי-טווח, יותר מאלו שהחמאס השתמש בהם במלחמה האחרונה.

5. האם ישראל חידשה את כוח ההרתעה שלה? שוב, בכלל לא. החמאס הצהיר בגלוי שהוא ממתין לרגע בו יוכל לפתוח במאבק שנית, והוא רק מנצל את יתרון הפסקת האש כדי להתחמש ולהתחזק.

אילו יעדים הושלמו?

מהכיוון הדיפלומטי – ישראל עוברת "כביסה" בינלאומית. ובנוסף, הקשר עם מי שהייתה אחת ממדינות ערב הידידותיות שהיו לה אי פעם, התרופף. והכוונה היא לתורכיה.

אנו רואים בבירור שכל מה שהממשלה מחליטה לעשות פשוט לא מצליח.

אלא אם כן אמונה ותשובה יהיו חלק בלתי נפרד ממדיניות האומה היהודית, אחרת שום דבר לא ישתנה. חיים ללא השם ח"ו – הן לגבי הפרט והן לגבי הכלל – נידונים לכישלון. ללא האמונה, לא יהיה שום ניצחון. ובנוסף לאמונה בהשם, עלינו להאמין בתורה, בעצמנו ובמאבק הצודק וההחלטי שלנו נגד הטרור. החמאס אינו אלא גוף מייצג של איראן וסוריה. סיום משימה בטרם עת, יכול להפוך לאתגר קשה ומסוכן יותר בעתיד, ה’ ישמור. אך למרות הכל – כל מה שהשם עושה הוא הטוב ביותר. הפסקת האש הנוכחית היא הזדמנות גדולה לכולנו לעשות תשובה ולחזור להשם. ועל ידי זה, כל מה שנעשה נצליח. אמן.