חיים של פרד

השם לא מבזבז אבן יקרה – שהיא
נשמתו של האדם – על חייו הקשים
של הפרד. ניתנה לנו בחירה חופשית
להחליט מה אנו רוצים להיות – נסיך
או פרד.

ערך ועיבד: הרב אליעזר רפאל ברוידא

במאמר זה נשתדל ללמוד מספר דברים, שבוגרים במנהל עסקים מהפקולטות הטובות ביותר עדיין לא יודעים, ובדקות שתקדישו לקריאתו, תזכו לפקוח את עיניכם וליהנות ממנו כאחד.

כאשר אנו חיים את חיינו בדרך שהשם רוצה – לא רק שנצליח, אלא אף נחיה חיים טובים, ואין זה משנה או תלוי במשבר הכלכלי שאנו חווים כיום או בכל גורם אחר. כי הכל הוא על דרך הטבע, אך כאשר אדם מקשר עצמו להשם הוא עולה מעל לכל השפעות הטבע.

בפרשת בשלח איננו לומדים רק על נס קריעת ים סוף שהשם עשה לעם ישראל, אלא גם כיצד נתפרנס בקלות. דרך למציאת פרנסה בלי מאמצים מרובים ובלי כאבי ראש, מבלי לשבור את הגב שלנו כמו פרד שנושא משא כבד על גבו, ומבלי לעבוד מצאת החמה ועד לשקיעתה.

"פרשת המן", אותה תוכלו למצוא בספר שמות (טז, ד-לו), מתארת את עניין המן שירד מן השמים, המזון השמימי שהשם האכיל את ילדי ישראל במשך 40 שנות נדודיהם במדבר. התכונה העיקרית והמאפיינת את פרשת המן היא, שהיא מגלה בפנינו את הסוד לפרנסה קלה, או כמו שאומרים ‘איך לעשות כסף קל’. לכן הרבה אנשים נוהגים לקרוא את פרשת המן בכל יום, משום שחז"ל גילו לנו שבעצם אמירתה האדם זוכה להשפעת עושר ושפע משמים עליו.

השם נתן לנו בחירה חופשית בדרך בה נקבל את הכנסתנו: אם נבחר לשלב את האמונה הטהורה והאיתנה בהשם בכל אמצעי בעזרתו נשיג את לחמנו, אז אנו מובטחים להתפרנס בקלות. אך אם נחפש את מקור מחייתנו ללא אמונה, ונעדיף חיי עבדות ושעבוד, אז השם יאפשר לנו למצוא את כספנו בדרכים טבעיות. בדרך זו, ובמיוחד כשהמצב הכלכלי היום רעוע מתמיד, אדם ייתקל בחייו בצרות לא קטנות בכלל, מכיוון שללא השם ח"ו אדם נתון לרחמיהם של גורמים אכזריים בעולם אכזרי, כגון: אינפלציה, מקומות עבודה מדולדלים, תחרות, מעסיקים נוכלים, לקוחות שלא משלמים חשבונות, התמוטטות – רק תבחרו…

פרשת המן פותחת בפנייה של השם אל משה: "ויאמר ה’ אל משה, הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, ויצא העם ולקטו דבר-יום ביומו, למען אנסנו הילך בתורתי אם לא" (שם, פסוק ד).

השם נותן לילדי ישראל שיעור באמונה ובביטחון. רש"י מסביר לנו, שאם נבטח בהשם ונחיה על פי ציוויי השם, נזכה לאכול בכל יום את לחמנו ללא מאמץ, כמו נסיכה בארמון מפואר.

חז"ל מלמדים אותנו, בגמרא, שהתורה התכוונה לאותם אנשים שאכלו את המן (ראה מדרש תנחומא, בשלח, כ, ובמכילתא, וישא ב). דברים אלה אינם ברורים ואף תמוהים, שהרי רק העם שיצא ממצרים קיבל את המן. ברגע שבני ישראל נכנסו לארץ ישראל, המן פסק לרדת מן השמים. אז למה בעצם מתכוונים חז"ל באומרם שהתורה כיוונה דבריה רק לאלה שאכלו את המן?

חכמינו מלמדים אותנו שאדם עם אמונה וביטחון – אמונה שלמה וביטחון מלא בהשם – אדם שמאמין כי הלחם שלו יונח לו ממש בפתח ביתו, בדיוק כמו האוכל השמימי, יזכה לפרנסה קלה ללא מאמצים, ובעקבות זאת יוכל להשקיע את כל האנרגיות שלו בלימוד התורה במקום לרדוף אחר שקלים חמקמקים.

הצדיקים הגדולים, כמו רבי ישראל הבעל-שם-טוב הקדוש וה"נועם אלימלך" זי"ע, לא הצליחו לישון בלילה אם הייתה פרוטה אחת בביתם. לכן, הם נתנו את כל כספם בכל יום לצדקה, מכיוון שהם האמינו – או יותר נכון ידעו שהשם ייתן להם את כל מה שהם צריכים בכל יום.

כאן אני בטוח שלא מעט קוראים ירימו גבה ויתמהו על דברים אלה. אבל אני לא אתמה, מכיוון שהם לא מסוגלים להאמין בשום דבר פרט לכוחם ועוצם ידם או ל’בזיעת אפם’ כדי להתפרנס. כאשר אדם סומך על עצמו, עליו להבין שהוא בעצם נשען על קנה רצוץ חסר יציבות, ועל משענת כזאת כדאי לוותר וכמה שיותר מהר כי אז, גם החיידק או הווירוס הקטנים ביותר יכולים להפיל אותו מכל כוחותיו. אך אם נסתכל על העולם בעיניי האמונה, ולא דרך עיניו של הפרד, נגלה שאנו תלויים רק בהשם. אם אדם חושב שהוא תלוי בכוחו וביכולותיו, אז במבט רוחני, הוא נמצא בדרגת בהמה שצריכה לשאת את העול על גבה, וחייו יהיו קשים כחייו של הפרד.

המפתח לפרנסה קלה והולמת הוא לדעת מה תפקידנו – לדעת שתפקידו של השם לספק לנו את מחייתנו ותפקידנו לעשות תשובה, מכיוון שהעבירות שאדם עושה מקשות על פרנסתו, ובעזרת התשובה אנו פותחים את הערוצים הרוחניים לשפע. חז"ל מלמדים אותנו שהשם מספק מחייה קלה לאותם אנשים הבוטחים בו. וביטחון בהשם משמעו, שאנו עושים את מה שהשם רוצה שנעשה, כגון שמירת שבת וכל הקשור לנושא של בין אדם לחברו. הרבה אנשים – אלה הדוגלים בחיים קשים של פרד – חושבים שהם לא יצליחו להתפרנס אם לא יעבדו ביום שבת. אולם, גם אם נראה להם שהם מרוויחים כסף למרות שהם עוברים על רצונו של השם, בסופו של דבר יפסידו אותו וזה יהיה בקול רעש גדול – עם נפילות, קלקולים, מחלות, וכל מיני מרעין בישין, ה’ ישמור.

ללא ביטחון בהשם, אדם עובד קשה אך לא מצליח ללמוד תורה. כדי ללמוד תורה, אדם צריך ביטחון בהשם. בכל פעם שאני מעודד אנשים ללמוד תורה עוד ועוד, אני שומע תגובות כמו: "אבל מה יהיה עם העבודה? איך נחיה?" ואני משיב להם שהם יכולים להתפרנס גם בעזרת חצי מפרנסתם הנוכחית, אם רק יבטחו בהשם ויקדישו יותר שעות ללימוד. וזה עובד! ועלינו להתפלל בכל יום שהשם יסייע לנו לרכוש את דרגת האמונה והביטחון הללו – ללמוד יותר תורה ולעבוד פחות שעות ביום.

השם לא מבזבז אבן יקרה – שהיא נשמתו של האדם – על חייו הקשים של הפרד. ניתנה לנו בחירה חופשית להחליט מה אנו רוצים להיות – נסיך או פרד.