אל תהיה שיכור

הסמים ‘הקלים’, כך מסתבר,
יכולים להיות הרבה יותר גרועים
מהסמים הקשים. לאדם נראה שאין
בזה כלום, הוא יכול להשתמש
בהם ולהמשיך לתפקד כרגיל…

בגן הגעגועים – פרק 29

אבידת בת מלך – הסיפור המלא

וביום האחרון תהיה רשאי לאכול, רק שלא תישן, ולא תשתה יין, שלא תישן, כי העיקר הוא השינה. והלך ועשה כן…

כאמור, בת המלך הקלה מעל השני למלכות את התיקון, והפעם יהיה רשאי לאכול. אלא, שהזהירה אותו שעל כל פנים ישמור עצמו ממשקה המשכר המפיל לשינה מאוד, כי העיקר זה השינה. ומבואר בכמה מקומות, שהשכרות מבלבלת את כוח המדמה מאוד ומפילה את האדם לשינה ברוחניות ובגשמיות.

רבינו הקדוש ציוה להתרחק בתכלית הריחוק ממשקה המשכר, על כל סוגיו, וכל שכן מהסמים הקשים והנוראים (וגם הקלים כמובן), שהאדם המשתמש בהם מאבד כל צלם אנוש.

סמים קלים

הסמים ‘הקלים’, כך מסתבר, יכולים להיות בדרכים רבות הרבה יותר גרועים מהסמים הקשים. מדוע? כי נראה לאדם שאין בזה כלום, הוא יכול להשתמש בהם ולהמשיך לתפקד כרגיל… אך האמת היא שהם הורסים כל חלקה טובה ומביאים את האדם לשפל המדרגה. עיקר פעולתם ההרסנית על האדם היא כשהוא מאבד את כל הכוחות הנפשיים שלו, לכן לא נותר לו כוח לעמוד בשום ניסיון או קושי. הוא נופל לעצלות וביטחונו העצמי נוחת לרצפה, וממילא אינו יכול להתמודד מול החיים והניסיונות. ואם הוא נשוי, ברור הדבר שזה פוגע לו בקשר עם אשתו וילדיו, שלום-הבית שלו נפגע ולא פעם הוא מאבד את פרנסתו וכן הלאה, השם ירחם.

לצערנו הרב ובעוונותינו הרבים, הסמים הקלים נעשו נפוצים כל כך, עד שיש הטועים כי זה עוזר להם ב’עבודת השם’ ונותן להם ‘השראה’ או ‘התעלות’ ו’דבקות’, ועוד טיעונים שונים ומשונים שאין להם כל אחיזה בעבודת השם האמיתית, והם הבל הבלים לכל הדעות. כי כל ‘השראה’ שהם מרגישים היא אש זרה הבאה מצד הסיטרא-אחרא, והקב"ה מתעב אותה.

אש זרה

דבר זה אנו למדים מפרשת "שמיני" בה נכתב: "ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטורת ויקריבו לפני ה’ אש זרה אשר לא ציוה אותם. ותצא אש מלפני ה’ ותאכל אותם וימותו לפני ה’" (ויקרא י). ואמרו חז"ל: במה חטאו בני אהרן? שנכנסו שתויים לשרת את השם.

נתבונן בדבר. נדב ואביהוא לא היו חלילה פוחחים ופוחזים שנכנסו להם שתויים אל הקודש, אלא הם היו צדיקים נוראים ואין לנו צל של מושג מגדולתם ומקדושתם, אולם טעו בדבר זה – הם רצו שיתלהב ליבם בעבודת השם יתברך, לכן חשבו שמותר להשתמש בכוחו של היין לעורר את התלהבות הלב.

אולם הקב"ה אינו מוכן לקבל את האש הזרה הזאת, הבאה על ידי עזרים חיצוניים כגון: יין, סמים וכו’, שהיא נקראת "אש זרה אשר לא ציוה". רצונו של השם מהאדם הוא – שיעמול ויתגעגע ויכסוף אליו יתברך עד שתרד אש מן השמים אל תוך ליבו, ואז יתלהב ויתעורר ליבו מאש הקדושה בלבד, בלי תערובות זרות וחיצוניות.

הסיגריות לסל וחסל

דבר נוסף שעלינו לדעת הוא, שאף הסיגריות נקראות סמים קלים. מדוע? כי נדמה לאדם שהעישון מרגיע אותו ונותן לו השראה. אך האמת היא שאין לקב"ה שום נחת רוח ‘מהרגיעוּת’ הזו ובטח לא מההשראה שאדם מקבל ממנה, שהיא כמובן אינה אמיתית ואינה באה מתוך עבודתו של האדם ולא מתוך דבקות ואמונה אמיתית, אלא באה על ידי חומר זר שנכנס לדם ולמוח ומסמם את האדם.

והסיגריות גם הן, כמו הסמים, ממכרות את האדם ומשעבדות אותו ומכלות את כספו ואת בריאותו, כידוע לכל. ובכלל, רבינו הקדוש אסר על אנשיו לעשן ואמר שאין הדבר ראוי לאדם ירא שמים לעשן כלל. ואמר בזו הלשון: "וכי אין לאדם מספיק תאוות, שצריך הוא להוסיף לעצמו עוד תאווה שאינה נצרכת כלל?"

כמובן שזהו ביזיון לאדם הקורא לעצמו בן תורה, שצריך לקבל את חיותו מהפעולה הטיפשית של שאיפת עשן פנימה והחוצה, כאילו ריק הוא מכל וכל ואין לו, חלילה, חיות מהתורה והמצוות, ויש בזה חילול השם וביזיון התורה ח"ו. ובנוסף, האדם המעשן עובר בפרהסיה על לאו דאורייתא (איסור מהתורה) של "ונשמרתם לנפשותיכם". והיום, כידוע, התגלו סכנות ורעלים בסיגריות ואי אפשר להתעלם מהעובדה שאדם המעשן פוגע בבריאותו ובבריאות הסובבים אותו, כי מי נתן לו רשות לפגוע בבריאותו ולקצר את שנותיו?

אף אדם שאינו בן תורה, ועם מעט שכל בקודקודו, מבין שהעישון הוא שטות גמורה שאינה מביאה שום תועלת לאדם, אלא רק נזקים קשים בגוף ובנפש ובממונו, השם ירחם. לכן חייב כל אדם לרחם על עצמו ולהשליך מאיתו את ההרגל המגונה הזה, ומוטב שיסבול מספר ימים, מקסימום חודש, כדי שיזכה ליהנות אחר כך כל חייו – ויהיה בן חורין מהשעבוד לסיגריות.

(מתוך בגן הגעגועים מאת המחבר)