מסכת כלים פרק ג משנה ז-ח

ג,ז  מיחם שטפלו בחמר ובחרסית–הנוגע בחמר, טמא; ובחרסית, טהור.  קומקמוס שניקב, ועשאו בזפת–רבי יוסי מטהר, שאינו יכול לקבל את החמין כצונין; וכן היה אומר בכלי זפת.  כלי נחושת שזפתן, טהורין; ואם ליין, טמאין.

 

ג,ח  חבית שניקבה, ועשאה בזפת יתר מצורכה–הנוגע בצורכה, טמא; ביתר מצורכה, טהור.  זפת שנטפה על החבית–הנוגע בה, טהור.  משפך של עץ ושל חרס שפקקן בזפת, רבי אלעזר בן עזריה מטמא; רבי עקיבה מטמא בשל עץ, ומטהר בשל חרס; רבי יוסי מטהר בשניהן.