תסגרו לו את הפה

תכינו רשימה ותסגרו לו את הפה אחת
ולתמיד. אל תאפשרו לו לסגור לכם את
הפה, את צינור השפע שקיבלתם במתנה.
זאת עצה בדוקה וטובה ממש לכל מצב!

בשדי יער – פרק 18

יצא המרצע מן השק

עצה טובה ובדוקה לאדם שרוצה להתפלל בכל מצב ואשר סוגרת ליצר הרע את הפה ממש היא – להכין רשימה של כל החסרונות שהיצר הרע טוען נגדך, כדי למנוע ממך להתפלל, או כמענה לטענתו המפורסמת שתפילתך לא תתקבל.

לאחר הכנת הרשימה יש להסכים עם כל הטיעונים. היצר הרע אומר לך שאתה לא יודע להתפלל – ציין לעצמך שזה נכון. אתה מלא עוונות – גם כן נכון. אתה לא יוצלח – בהחלט נכון, וכן הלאה. אולם, טענתך תהיה שהשם יתברך רחמן ואני פונה אל הרחמים שלו בלבד! אל אינסוף רחמיו והם מספיקים גם לרחם עלי עם כל המגרעות שלי ולהושיע אותי, גם אני לא יוצלח, לא… ולא… גם כשאני רחוק כל כך!

ברגע שאדם מסכים, כביכול, עם טענותיו של היצר ומחליט שכבר לא אכפת לו, מכיוון שהוא פונה רק אל רחמיו של השם ולא תולה בשום זכות או מעלה, אם כן נסתתמו טענותיו של היצר הרע. וכעת, כל טענה שירצה לטעון כדי להחליש אותך כבר לא תועיל. אתה כבר מבין שאינך ראוי, שאתה לא יוצלח, אז מה כבר יכול להפיל אותך? הרי תלית הכל רק ברחמיו האינסופיים של השם יתברך שאינם כלים לעולם. אם כך, הדרך לתפילה פתוחה.

ברשימה תוכל לציין לך את התשובות הבאות, ‘תחמושת’ לטענותיו של היצר הרע:

אני יודע שאני לא צדיק,

וגם לא עשיתי תשובה,

לכן לא מגיע לי שום דבר.

אני הטיפש הכי גדול שיש,

ואני לא שווה כלום.

אני לא יוצלח,

ואני לא יודע להתפלל.

וכן, אני חסר אמונה!

לרשימה זו כמובן כל אחד יכול להוסיף את החסרונות שמחלישים אותו מלהתפלל, לציין דברים שנובעים מרדיפה עצמית או מכל סיבה אחרת. לאחר שתסיים את הרשימה פנה אל השם ותאמר לו: ‘ריבונו של עולם! אני יודע שאני לא צדיק, וגם לא עשיתי תשובה, לכן לא מגיע לי שום דבר… אבל אני פונה אל הרחמים שלך, אל הרחמים האינסופיים שלך שמספיקים להושיע אפילו אותי בלי שום סיבה, מבלי שאהיה שווה משהו ולמרות שאיני יודע להתפלל. לא מגיע לי כלום! כי רק אל הרחמים שלך אני פונה… אני אמנם מלא חסרונות אבל אני נברא שלך, וכל רצונך הוא שכל נברא ונברא יצליח ויהיה לו את כל הטוב שבעולם. לכן אני פונה אליך ואל רחמיך שתושיע אותי למרות הכל…’

להתפלל על השם!

כאשר אדם פונה בדרך זו אל השם מתקבל דבר נפלא: הוא בעצם כבר לא מתפלל על עצמו כלל אלא מתפלל על השם, כמובא בנביא על חנה, אם שמואל הנביא, (שמואל א, א): "ותתפלל על ה’…" כי כמו שחנה לא התפלל להיפקד בבן בשביל עצמה אלא בשביל השם – שיהיה לו יתברך נחת רוח ממנו, כך תפילתו נשענת על כל שזהו רצון השם להטיב איתו. ונמצא, שאדם שמתפלל כך מבקש בסך הכל את מה שהשם רוצה!

בדרך זו יצליח אדם להתפלל ממש בלי סוף. הרי ברשימה הוא הבין שהוא לא יודע להתפלל, לכן את דיבורי התפילה השם בעצמו נותן לו כי תענוגו יתברך שבניו מתפללים לפניו. נמצא, שאין שום מחלוקת בינו לבין ה’ חלילה – מה שה’ רוצה הוא רוצה, מה שהוא רוצה ה’ רוצה…

כל הישועות שאדם צריך הן רצון הבורא. גם כשאדם מתפלל על קיום התורה והמצוות זה ברור שזהו רצון השם. וכך לגבי כל מידה או תאווה, או כל עניין שאדם נצרך לו – ברוחניות ובגשמיות – כולם הם רצון השם. אלו הן בקשותיו של האדם מהשם על מה שהשם מבקש ממנו לעשות! וכידוע, אחד החסרונות שמאוד מקרבים את האדם לבוראו הם הצרכים הגשמיים, שהרי השם יתברך רוצה רק להשפיע ולהיטיב, לכן זו הזדמנות נפלאה להתקרב אל השם משום שהאדם מרגיש היטב את צרתו. רוב בני האדם מרגישים את צרתם בעיקר כשחסר להם משהו גשמי ולא רוחני, לכן הבקשה למילוי חסרון כזה תהיה מעומק הלב, וכאשר אדם מבקש ממקום כזה תפילתו מקובלת מאוד.

(מתוך בשדי יער מאת המחבר)