אם אתה לא יכול לשפוט סוס…

אלה שמאפשרים לעצמם את
הלוקסוס ונותנים דרור ללשון שלהם,
יצטרכו לתת תשובות באחד מן הימים.
יש לנו מה ללמוד ממרדכי היהודי,
שהציל אותנו משואה כלל עולמית,
בימים בהם ‘נדדה שנת המלך’.
 

שיפוט שגוי וטראגי לצד סוסים – הוא אחד הנושאים בהם עוסקת מגילת אסתר (ראה פרק שישי). המן הרשע מתכנן להוציא להורג את מרדכי הצדיק, אבל לא יעבור זמן רב מאז שחרק שיניו על הצדיק וזמם להוציא לפועל את אחת מתוכניותיו מרושעות – לפיה מרדכי יוביל אותו ברחובות שושן בירת הממלכה הפרסית כשהוא, המן, יושב על הסוס האהוב של מלך – כשכל הקערה תתהפך על פיה (ועל ראשו של המן)! המגילה מספרת לנו כי בסופו של דבר המן, המדוכא והמיואש, הוכרח ללכת לפני הסוס כמו עבד, ואילו מרדכי היהודי הולבש בבגדי תכלת ומלכות כשהוא יושב על גבי האוכף. בהמשך, המן נתלה על אותו העץ שהכין והיה אמור היה להיות ה’גרדום’ של מרדכי.

בעזרת מעלתו הטובה והטהורה של מרדכי היהודי – מנהיגות טהורה ורוחנית, שהיה גם אחד מחברי הסנהדרין שהוגלה בזמן חורבן בית ראשון בירושלים – העם היהודי ניצל מגזר-דין חתום וסגור שקרא להשמדת כל העם היהודי ברחבי הממלכה הפרסית, ה’ ישמור. זאת, משום שמרדכי הצדיק היה כלי קיבול ראוי לניסיו המדהימים של השם. אולם, בסוף המגילה, אנו לומדים על עובדה שמצליחה להרים את גבותינו ב פליאה ותמיהה: "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו" (מגילת אסתר י, ג).

אנו משפשפים את עינינו כלא מאמינים! הרי מרדכי הציל אותנו מהיוזמה הפרסית עתיקת היומין מפני שואה כלל עולמית של העם היהודי. בלי מרדכי, היהודים היו מוצאים את עצמם במחנות עינויים ובסוף בתחתית של איזה בור מלא בנחשים. אבל לא! הם ניצלו באופן ניסי תחת הנהגתו של מרדכי, ואילו אויביהם פגשו את הגורל המר פנים אל פנים. ולמרות כל זאת, מרדכי "רצוי לרוב אחיו" בלבד, לא על כולם?

לרוב, כששומעים ביקורות הן גובלות בגועל, במיוחד אם הן נובעות מחוסר הכרת הטוב. מצד אחד, הקיצוני, רוב לומדי התורה והשוקדים עליה יומם ולילה חולקים ומבקרים את מרדכי על "בזבוז הזמן" שהוא משקיע במגעים הפוליטיים, כדי להציל את העם (וזו פעולה למען הכלל! ולא למען עצמו או כסאו), ועל כך שאינו לומד תורה במשך היום, כפי שהם עושים. בצד השני של הסקאלה, ישנם הבורים ועמי-הארץ (הכסילים) שחולקים ומבקרים את מרדכי בגלל שהוא "יותר מדי דתי".

מבלי לתת את הדעת על הביקורת של אף אחת מן הקבוצות הללו, אפשר לומר ששתיהן היו מורכבות מאנשים כפויי-טובה לכל הדעות. כי בלי מרדכי, קולם מזמן היה נידם, ובל נזכיר את מה שהיה עולה בגורלם אילו…

אגב, ה"ינוקא" הגדול מסטולין (ינוקא – זוהי מילה בארמית לנער, שם חיבה שניתן לנערים שנעשו רבנים בשנות חייהם המוקדמות), הרב ישראל פרלוב זי"ע, היה הרב של הסבא-רבא של אמי. הרב המפורסם והידוע, רבי משה פיינשטיין זצ"ל נולד מברכתו של הינוקא לפיינשטיינים, שהיו ללא ילדים במשך שנים רבות. הינוקא היה צדיק ורב פלאי מדהים, תלמיד חכם ופועל ניסים וישועות, אך עם כל זאת – פעל בצניעות מוחלטת כאילו היה אחד האנשים הפשוטים שבעם.

הינוקא היה ידוע באהבתו הרבה לסוסים. על פי מסורת חסידות קרלין-סטולין, הוא היה מתקן את נשמותיהם של אנשים שהתגלגלו בסוסים. בכיסיו היו תמיד תפוחים או קוביות סוכר, מוכנים ליצור חברות עם עוד נשמה ‘סוסית’ שנכלאה בגוף הסוס.

בזמן אסיפת רבנים שהתקיימה בוורשה, הינוקא נראה לוחש באוזנו של סוס-הרבעה בצבע אפור-מנוקד כשהוא מאכילו בתפוח. אחד הרבנים הצעירים מליטא, שהיה באסיפה, הביט בבוז לעברו של הינוקא וחשב לעצמו: ‘איזה רבי טיפש מדבר עם סוסים? האם זהו המנהיג המפורסם של חסידות סטולין?’

לפתע, הינוקא הסתובב וסימן בידו לרב הליטאי הצעיר להתקרב אליו. "אמור לי בבקשה", פנה אליו הינוקא ושאל: "האם הסוס הזה שמח או עצוב?"

"איך אני אמור לדעת דבר כזה?" השיב הרב הצעיר, כשהוא מושך בכתפיו ולא מבין בכלל מה עניינה של שאלה זו.

"האם זהו סוס הרבעה או סוס מסורס?" הרבי המשיך לשאול.

"אינני יודע", השיב הרב הצעיר, מה גם שלא ידע היכן לחפש או לבדוק כדי לענות על השאלה.

"האם אתה יכול לומר לי האם זהו סוס בלגי או ערבי?"

"גם את זה אני לא יודע".

"אם כך", שאל הרבי, "התדע, לפחות, אם זה סוס עבודה או סוס שעשועים?"

"לא!" השיב הרב, וכעת עצבנותו נראתה לעין ממש. "אינני מבין שום דבר בסוסים! איך אני אמור בכלל להעריך בהמה טיפשה שכזו?"

"אהה", אמר הינוקא, "אם אינך יכול להעריך סוס, או כמו שאמרת בהמה טיפשה, אז איך אתה יכול להיות כזה יומרני ולחשוב שאתה יכול בכלל להעריך רבי?!"

אופס…

אלה שמאפשרים לעצמם את הלוקסוס ונותנים דרור ללשון שלהם ומדברים על צדיקים עצומים, הן בדור הזה והן בדורות קודמים, יישאלו שאלות מביכות בבית דין של מעלה בבוא היום, אך השאלה הגדולה תהיה – האם תהיה להם תשובה?… ברור שרוב האנשים לא מסוגלים להעריך "בהמה טיפשה" שהיא היצר הרע שלהם, אז כיצד הם מאפשרים לעצמם את הזכות לבטא ולומר אפילו מילה אחת על הצדיקים?…

פעם ראיתי כיצד הרב שלום ארוש שליט"א משעה את אחד מתלמידיו מהישיבה, בגלל שאמר מילה לא ראויה על צדיק.

האמונה בצדיקים וההתקשרות שלנו אליהם היא לב החסידות, ובמיוחד בחסידות ברסלב. בעזרת השם, הצדיק האמיתי ינהיג ויוביל אותנו לבניין בית המקדש בירושלים, במהרה בימינו אמן.