רומי לא תנצח

האדם הורגל להביט על הנהגת הבורא דרך משקפיה המושחרים. במשך שנים היא טפטפה לנו שהוא לא אוהב אותנו, והלעיטה אותנו בסיפורי כזב, אותם מחולל הבורא בשנאתו לנו. אבל רומי לא תנצח!

3 דק' קריאה

א. גלעד

פורסם בתאריך 06.04.21

האדם הורגל להביט על הנהגת הבורא
דרך משקפיה המושחרים. במשך שנים
היא טפטפה לנו שהקב"ה לא אוהב
אותנו, והלעיטה אותנו בסיפורי כזב וטרור,
אותם, כביכול, מחולל הבורא בשנאתו לנו.
אבל רומי לא תנצח!

מספרת לנו הגמרא: "אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שנשא שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל ונעץ קנה בים ועלה בו שירטון, ועליו נבנה כרך גדול של רומי" (מסכת שבת דף נו, ע"ב). וכן: "שלוש קולות הולכין מסוף העולם ועד סופו ואלו הן – קול גלגל חמה, וקול המונה של רומי, וקול נשמה בשעה שיוצאה מן הגוף…" (מסכת יומא דף כ, ע"ב).

מאז בנייתה של רומי, קול המונה נשמע מסוף העולם ועד סופו…

מהו הקול המסתורי זה?

קול זה הוא קולה של תרבות אדום, היא תרבות המערב של ימינו, זו שהגדירה לנו ש’תרבות’ זה תיאטרון וקונצרטים, מסעדות ובילויים, לימדה אותנו נימוסי שולחן וגינוני מלכות, אך בד בבד קבעה שמה שחשוב זה כמה אתה נראה מוצלח ומעניין, כמה אתה אפקטיבי ויש בך שימוש (ואם לא אז אתה לא כלום), זו שהשתמשה ומשתמשת עד ימינו בדמיון ככלי לנתק אותנו מהמציאות. קולן של הדעות האפיקורסיות, של נצחנות ושתלטנות, של חורבן ודיכוי, קולה של הכוחניות.

גרמניה של מלחמת העולם ה-2 היא הדוגמא הטובה ביותר. אותם "נאורים ומתורבתים" אשר סימלו את פסגת התרבות של אותה תקופה, התגלו כחיות אדם וכרוצחים האכזריים והפראיים ביותר שידעה האנושות.

ולמה ‘באמת’ אין אנו שומעים קול זה, כמו גם את שאר הקולות שמונה הגמרא?

קולות אלו הינם קולות רוחניים – זהו קול שאי אפשר לשמוע באוזניים, זהו קול שאפשר לשמוע רק עמוק בתוך הנפש פנימה.

בימינו, יותר מכל זמן אחר, אפשר לקלוט את חוסר השקט השוכן בנפשות – בלבול, פחד, חוסר ודאות – כל אלו מבטאים בעצם את קולה של רומי. קולה שיוצא בעצם מגרונה של הנצרות. זו שהחדירה לעולם כולו, בצעקות ללא קול, בלחישות כל כך שקטות אך בעוצמה כה כבירה – את הפחד. מסעי הצלב, אינקוויזיציות ופוגרומים – כל אלו היו כלי הנשק מטילי האימה של הנצרות. כל המסגרת של אכיפת ‘חוקיה’ מבוססת על פחד, איומים ועונשים, התנזרויות ושתיקות.

הקול הזה, שבמשך שנים חלחל לעומק התודעה האנושית, הביא לכך שהאדם הפשוט החל לקלוט את המציאות האלוקית כמציאות מאיימת ומפחידה, מציאות שמבוססת רק על דינים ועונשים, איסורים וחטאים.

כך הורגל האדם להביט על הנהגת הבורא – דרך משקפיה המושחרים של רומי. הריחוק הגדול והפער העצום שנוצר בין היהודי לאלוקיו – כל כולו נעוץ במלכותה. היא זו שבמשך שנים טפטפה לנו את כל הכפירות שהקב"ה לא אוהב אותנו ח"ו, שהוא יעניש, שהוא יכה… היא לקחה את ההיסטוריה היהודית של שואה ופוגרומים והלעיטה אותנו בסיפורי כזב וטרור, אותם, כביכול, מחולל הבורא בשנאתו לנו.

ה"החידוש הגדול" הוא מה שפורשת בפנינו היהדות ובמיוחד רבינו, רבי נחמן מברסלב, שבא לנחם אותנו בגלות מרה זו כשריון משוח בשמן כנגד חיציה המורעלים של רומי, ומדגיש לנו את רוב רחמיו ואהבתו של הבורא אל ברואיו בכלל – ואל עם ישראל, בניו אהוביו, בפרט. וכמו שרמז על עצמו במעשה משבעה קבצנים, שהוא זה שיודע איך לרפא את בת המלכה מעשרת מיני החיצים המורעלים שפגעו בה. בא רבינו הקדוש לדור יתום זה ומגלה לנו כמה שיקרו אותנו, כמה רימו אותנו, כל אותם המצפצפים בקולם את טובתנו – הם בדיוק אלו הרוצים את דמינו…

מו"ר ראש הישיבה, הרב שלום ארוש שליט"א, מאיר לנו את העניין בספרו ‘בשדי יער’ באופן נפלא. בהדגישו את פירוש הרמב"ן על הפסוק "אם חבול תחבול שלמת רעך, עד בא השמש תשיבנו לו. כי היא כסותה לבדה, היא שמלתו לעורו, במה ישכב? והיה כי יצעק אלי – ושמעתי, כי חנון אני" (שמות כ"ב). השם יתברך מזהיר את המלווה להשיב את המשכון לעני, ומודיע לו, שאם יצעק אליו העני מתוך צערו שאין לו בגד לשכב בו, אז בודאי ישמע צעקתו והמלווה ייענש על כך. והנה, הרמב"ן מבאר, שהבטחה זו של השם יתברך לשמוע את צעקתו אינה תלויה בצדקותו של אותו עני. אפילו אם אותו עני אינו אדם הגון, אפילו הוא רשע – הבורא מבטיח שישמע צעקתו. וזו לשונו: "ושמעתי כי חנון אני – חונן ומקבל תחינת כל אדם אף על פי שאינו הגון, מגזירת חינם". פירוש הביטוי "מגזירת חינם" הוא, שאף על פי שלא מגיע לאותו אדם עני כלום, ואינו ראוי לכלום, עם כל זה, אם יתחנן – ה’ ישמע תחינתו. "כי גזירה היא מלפניו לרחם על כל מי שמתחנן לפניו!"

כנגד הרעל אותו הזריקה בדמינו אותה תרבות כזב בשכנועים ללא סוף, שהקב"ה הינו ‘סוחר’ במצוות ועבירות, בשכר ועונש, שאימנה אותנו איך להביט על הבורא כתובע שלמות ואם לא – לאבדון, שהרגילה אותנו להביט על אבא כזה רחמן כאדון קר ומנוכר, מרוחק ואכזר – נשארה על עומדה התורה הקדושה בתומתה, מאז נתינתה ועד ימינו אנו, ודגש זה של הרב שלום ארוש על פירושו של הרמב"ן מאיר לנו את רחמיו האינסופיים של השם יתברך – הקב"ה, אב הרחמן, האוהב ומרחם בלי תנאים, בלי משא ומתן, בין צדיק, בין רשע – רק התחנן אליו, דבר איתו, בקש ממנו – והוא ישמע.

הקב"ה אוהב אותנו אהבת חינם, "גזירה היא מלפניו לרחם על כל מי שמתחנן לפניו" – אפילו שמצד הדין ראוי לרחם רק על מי שעושה רצונו, רחמיו של השם יתברך הם לפנים משורת הדין, מעבר למקום שהשכל יכול לתפוס, בחינם, ללא חשבונות, רק פנה אליו, בקש, דבר. לא משנה מאיפה הגעת, לא משנה איך אתה נראה, איפה אתה עומד עכשיו, רק תדבר – והוא ישמע.

על אף קולה המאיים שנשאנו בנפשותינו במשך שנים – רומי לא תנצח! הפחד לא לעולם ישכון בלבבות, יש תשובה, ה’ הקדים תרופה למכה. קיים כדור ההרגעה החזק ביותר, שרק מי שישתמש בו יוכל להעיד על עוצמתו – האמונה הפשוטה והתמימה שהקב"ה אוהב אותנו, איך שאנחנו, עם כל הצבעוניות שלנו – פשוט אוהב, ככה סתם, כמו אבא, רק תדברו – ותראו איך הוא ישמע

כתבו לנו מה דעתכם!

1. יהודי פשוט

כ"א ניסן התשס"ט

4/15/2009

בשדה יער – תשובה לבן שלום לבן,
זה בעמוד 80 בספר בשדה יער ויש גם דיסק נפלא של הרב בשם שער או פתח הישועות (אם אני לא טועה) שמתיחס לנושא בהרחבה. מומלץ בחום.. נ.ב. אחלה מאמר תודה.

2. יהודי פשוט

כ"א ניסן התשס"ט

4/15/2009

שלום לבן,
זה בעמוד 80 בספר בשדה יער ויש גם דיסק נפלא של הרב בשם שער או פתח הישועות (אם אני לא טועה) שמתיחס לנושא בהרחבה. מומלץ בחום.. נ.ב. אחלה מאמר תודה.

3. אדיר

ז' ניסן התשס"ט

4/01/2009

דברים אמיתיים מאוד!

הדברים משקפים היטב את הלך הרוח השורר, לצערנו, עדין בין הרבה יהודים מראיית היחסים בין הברוא לברואיו רק כיחס בין אדון ועבדו ולא כשאר היחסים שהם הרבה יותר מהותיים – כדוג’ אב ובנו, אשה ובעלה וכו’.

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה