מסכת כלים פרק טו משנה ה-ו

טו,ה  רחת הגרוסות, טמאה; ושל אוצרות, טהורה.  של גיתות, טמאה; ושל גרנות, טהורה.  זה הכלל–העשוי לקבלה, טמא; לכנוס, טהור.

 

טו,ו  נבלי השרה, טמאין; ונבלי בני לוי, טהורין.  כל המשקין, טמאין; ומשקי בית מטבחיא, טהורין.  כל הספרים מטמאין את הידיים, חוץ מספר העזרה.  המרכוף, טהור.  הבטנון, והנקטמון, והאירוס–הרי אלו טמאין; רבי יהודה אומר, האירוס טמא מושב, מפני שהאליית יושבת עליו.  מצודת החולדה, טמאה; ושל עכברין, טהורה.