אריה ברחובות ירושלים

אחרי שש שנים של תחקיר ויצירה,
בדיוק לכבוד 40 שנה לפטירתו של הרב
אריה לוין, הוציאה עדי דוד את ספר
הקומיקס הראשון שלה וחושפת פרטים
מרגשים על הרב המיוחד.

כשהציעו לעדי דוד לכתוב ולאייר ספר על הרב אריה לוין היא לא חשבה שתגלה שם הרבה יותר מרב רגיל. אך כעבור שש שנים של תחקיר ויצירה, בדיוק לכבוד 40 שנה לפטירתו, היא הוציאה את ספר הקומיקס הראשון שלה לילדים וחושפת פרטים חדשים ומרגשים על הרב המיוחד. בראיון היא מסבירה מדוע נגנז הספר הראשון שלה, אילו קווי דמיון מצאה בין אחותה אפי אונגר ז"ל לבין הרב ומספרת על החיבור האישי–משפחתי שלה עם הרב אריה לוין, שגילתה בעקבות עבודתה המרתקת על הספר.

ערב אחד, נחת בתיבת האי-מייל שלי מייל לא שגרתי. "עדי דוד היקרה. שמי הוא גם כן עדי דוד וכבר תקופה ארוכה שהרבה אנשים מתבלבלים ביני לבינך ואני אף מקבלת תגובות נרגשות על כתבות שלא אני כתבתי… אשמח להכירך", היה בתמציתיות תוכנו של המכתב המפתיע.

כך הכרתי את עדי דוד (28), נשואה ואם לשתיים, גרפיקאית ומורה לאמנות במקצועה, וגיליתי שוב עד כמה לקב"ה יש דרכים רבות ומגוונות להכניס אל חיינו אנשים מיוחדים.

גם את אחת האהבות הגדולות שלה, הציור, גילתה עדי בדרך מפתיעה, עוד כילדה. "כל שנה היינו הולכים לכנרת וכיוון שאני נשרפת בקלות, הייתי צריכה לעשות מדי פעם הפסקות בצל, אז הייתי יושבת ליד אמא שלי שהייתה מציירת ומציירת יחד איתי. מאז, אני מציירת בכל מצב, במיטה, בתחנת האוטובוס ואפילו בגן של הילדה, בדקות הספורות שאני מחכה לה", היא מספרת.

רצח בחזרה מחתונה

אם אמה של עדי, יהודית דסברג, הייתה מציירת רק בשביל הכיף, הרי שבנותיה כבר הפכו את הכישרון למקצוע. אחותה הבכורה של עדי, אפי אונגר הי"ד, הייתה מאיירת ואמונה על פינת הקומיקס בעיתון "הצופה". לאחר שנרצחה עם בעלה ירון ע"י מחבלים, הם איגדו את יצירותיה לסדרת ספרי הקומיקס הפופולארית "דביר". היום, כ-12 שנים אחרי, הוציאה עדי את ספר הקומיקס הראשון שלה לילדים, "אריה ברחובות ירושלים", המכיל רצף אנקדוטות וסיפורים מקורותיו המרתקים של הרב אריה לוין זצ"ל, בליווי איורים משובבי לב.

כשאפי נרצחה הייתה עדי בת 16, נערה מתבגרת שמאוד קשורה לאחותה הבכורה. שני ילדיה של אפי, דביר בן השנתיים וישי בן העשרה חודשים, שניצל בנס ויצא מהמכונית הירויה ללא פגע, עברו להתגורר אצל הסבא והסבתא. "כולנו נכנסנו לתפקיד האמא" מספרת עדי, "ישי היה גר איתי בחדר וכשהוא היה מתעורר בלילות למטרנה, אני הייתי זו שטיפלתי בו".

אפי ואת עסקתן באותו התחום. היא הייתה המודל לחיקוי שלך?

"היא הייתה מודל לחיקוי בשבילי בכל דבר, לא רק באמנות. היו בה עדינות ושלווה. אחד הדברים הכי בולטים שגיליתי כשהיא נהרגה הוא שהכרתי את כל החברות שלה, הייתי מעורבת בכל החיים שלה וזה גרם לי להרגיש חשובה. אחר כך גיליתי שזה לא רק אני, היא שיתפה את כולם כך שאחרי שהיא נרצחה כל אחד הרגיש כאילו הוא האדם שהיה הכי קרוב אליה בעולם ולו עצוב הכי הרבה. היא נתנה לכל אחד את ההרגשה שהוא הכי חשוב, וכך גם הרב אריה לוין, זה מתחבר לי", מספרת עדי על קווי הדמיון שמצאה.

"כששואלים אותי מתי התחלתי לצייר, אני עונה שכולם התחילו לצייר, לא רק אני. השאלה היא מתי הם הפסיקו לצייר. אני פשוט לא הפסקתי, בגלל שהאמינו בי, וחלק גדול מזה זה אפי. התחושה שמישהו מאמין בך נותנת לך כוח להמשיך וליצור".

שש שנים וספר

באותה השנה בה נרצחה אחותה החלה עדי לעבוד ב"בית המלמדים". "זה מכון להפקת תוכניות לימודיות לילדים בצורה שהם יאהבו, בשירה ובאופן חווייתי" היא מסבירה. לפני כשש שנים פנה אליה ראש המכון, הרב אהרון פאלק, והציע לה לכתוב ספר ילדים על הרב אריה לוין. עדי נרתמה למשימה ותוך זמן לא רב הספר היה מוכן.

"הייתה לי תחושה שהאיורים לא ברמה של הטקסט ולא רציתי להוציא את זה" היא מספרת מדוע הוחלט לגנוז את הספר, על אף ההשקעה הרבה שלה ביצירתו. עדי ובעלה יצאו לשליחות בת שנתיים בנורווגיה וכשחזרה הציע לה הרב פאלק לשוב ולצייר את הספר כקומיקס. היא התלהבה מהרעיון החדש והחלה לעבוד במרץ. "ככל שעבדתי על זה יותר, התאהבתי. נפגשתי עם אנשים צדיקים ומיוחדים לצורך הספר וראיתי איך הרב אריה הוציא מכל אחד מהם את הטוב, את אהבת האדם. פתאום כשמקלפים את המחסומים של ‘דתי כזה’ או ‘דתי אחר’, חילוני, אסיר, חולה, בריא – הכל נעלם ומה שנשאר זה בני אדם. ההתייחסות האוהבת שלו הוציאה מהם את הטוב. גם ממני זה הוציא את הטוב".

"כל מי ששמע שאני מכינה ספר על הרב אריה רצה מיד לשתף אותי בסיפור אישי משלו. אם זה מישהו ממש מבוגר – הוא סיפר סיפורים שקרו לו עם הרב אריה, אם מישהו צעיר יותר – הוא סיפר לי סיפורים ששמע, ואם זה צעירים – הם פשוט הקשיבו. בדברים טובים אנשים רוצים לקחת חלק".

איור מתוך ספרה של עדי דוד – אריה ברחובות ירושלים

‘זה שעומד מקדימה בבית הכנסת’

עדי שמעה וקראה את הסיפורים הרבים וביקשה לאמת אותם. עבודת התחקיר המעמיקה שלה הולידה גילויים מעניינים שלא היו ידועים אף לבני המשפחה הקרובה. "סיפור פיקנטי אחד כזה הוא על האסיר לוחם הלח"י, מתתיהו שמואלביץ ז"ל. מסתבר שהסיפור הרבה יותר מעניין ממה שהיה ידוע. בזכות הרב אריה ששכנע אותו לערער על גזר הדין, הוא ממש ניצל מתלייה. הדמעות החמות של הרב עשו מה שכל השתדלנים הרבים לא הצליחו".

כשסיפרה עדי לסבתא שלה כי היא מכינה ספר על הרב אריה לוין, גילתה כי גם למשפחתה יש קשר אישי עם הצדיק הנערץ. "מדי פעם שלחתי לסבתא שלי פרקים שכבר סיימתי וכששאלתי למה היא כל כך מתרגשת, היא סיפרה לי איך היא הכירה את הרב אריה. למרות שלא הייתה נוהגת לבקש ברכות מרבנים, שכנה שכנעה אותה לקבל ממנו ברכה כשסבא שלי היה חולה. כשהגיעה אליו, הוא בירך ועודד אותה, ואף אמר לה בענווה: ‘אני מכיר את הבן שלך, זה תלמיד חכם. אולי הוא לא מכיר אותי, תמסרי לו דרישת שלום ותגידי לו שאני זה שעומד בבית הכנסת מקדימה, בתפילה של הימים הנוראים’. הוא היה איש נמוך קומה וזה היה החלק מהסגולה שלו, הוא הצליח להבחין באנשים הקטנים, בפרטים".

איורים מתוך ספרה של עדי דוד – אריה ברחובות ירושלים

איזה רב אריה גילית בעקבות העבודה על הספר?

"כולם שומעים על רבנים, ותמיד זה הרב שאתה צריך לסדר קצת את הכיפה לפני שאתה נכנס אליו, מישהו שצריך לכבד ולהיות מרוחק, וזה מה שהיה הרב אריה בשבילי לפני כן – תמונה של איש עם מגבעת וזקן. וככל שנחשפתי יותר לסיפורים ולמדתי אודותיו, כל סיפור חשף בעיניי איש שמחבק, שנוגע בלבבות, איש של אהבה. כל אדם היה בשבילו עולם והיום שלו היה מוקדש כולו לעולמות של האחרים, האסירים, המצורעים".

למה כדאי לילדים לקרוא את הספר?

"כשאדם רואה טוב הוא מצטרף לטוב, זה מוציא בך את השאיפה להיות יותר, לשים לב שהחבר שלך בכיתה קצת נעלב, לניואנסים הקטנים. חוץ מזה, ילדים הם סקרנים ואוהבים ללמוד, רק ששיטת הלימוד הפכה אותם לטעות לחשוב שהם לא אוהבים ללמוד. הם אוהבים ללמוד, רק לא אוהבים את השיטה וספרי קומיקס כבר מזמן הוכיחו את עצמם: הציורים, ההבעות, היכולת להזדהות עם הסיפור".

ואכן, הספר עשוי בצורה מעניינת, כך שגם ילדים וגם מבוגרים יכולים ליהנות וללמוד ממנו. יעידו על כך קריאות ההתלהבות של ניניו של הרב אריה לוין, כשקיבלו עותק מהספר לידיהם.

ב-ט’ בניסן, בדיוק במלואת 40 שנה לפטירתו של הרב אריה לוין, ומבלי לתכנן זאת מראש, הספר כבר היה בחנויות הספרים וילדים רבים זכו להכיר את אחת הדמויות הססגוניות והגדולות שידעה ארץ ישראל.

"דמויות כמו הרב אריה ואפי לא היו סתם בעולם" מסכמת עדי, "הם היו כדי שנזכור ונלך לאורם, שניקח את הטוב שלהם ונמשיך אותו. כל אחד מאיתנו צריך להשאיר טוב בעולם".

את הספר ניתן לרכוש בבית המלמדים.

(באדיבות שבועון מעייני הישועה)