נקודות טובות

שים לב, יש בך המון נקודות טובות,
אבל ישנה נקודה טובה עיקרית, ענקית
שלא נגמרת לעולם והיא מצויה אצל כל
אדם, לכן היא גם המשמחת והמחזקת
ביותר. תן דעתך גם עליה.

בשדי יער – פרק 32

עבודת ההודיה הינה עבודה כללית השייכת לכל המדרגות כולן, ואפילו אדם שנמצא במדרגה גבוהה מאוד באמונה ורגיל להתבודד, לכן מסוגל להאריך בהתבודדות, והוא מלא שמחה באופן טבעי – אף הוא צריך לעבוד על נקודת ההודאה בראש ובראשונה, אחרת יהיה חסרון בעבודתו ובקשר שלו עם השם. אפילו צער כלשהו בלב פוגם בקשר עם השם. לכן עבודה זו חשובה מאוד עד אשר נבטל גם את שארית הצער, כי צריך לרדוף אחרי כל שארית של יגון ואנחה ולהכניסם אל מעגל השמחה.

הלכה למעשה – בתחילת ההתבודדות יש להודות על הדברים הטובים, וכאמור זה המינימום שאדם יכול לעשות מתוך מידת היושר. על פי רוב הוא ירגיש שיש דבר או מספר דברים שמטרידים אותו, שמעיקים עליו ומבלבלים את דעתו. הוא יחשוב שעדיף יהיה להתעלם מהם לעת עתה, ורק כשיעבור את שלב ההודאה עליהם ויגיע לשלב התשובה וחשבון הנפש אז יטפל בהם. אך זו עצת היצר הרע. הוא לא יוכל באמת לטפל בהם כל זמן שהוא לא חי את האמונה שגם מצבים אלה הם מאת השם והם לטובה! לכן אל תתחמק מרגשות אלה, אלא התחל מיד להודות עליהם. בקש מהשם שייתן לך להודות עליהם בשלמות עד שתחיה את האמונה שהכל לטובה, שתהיה בשמחה עצומה ושלמה ותסור כל דאגה ומועקה מליבך. רק אחרי שתעשה את זה תוכל לעבור לשלב חשבון הנפש והתשובה.

נקודות טובות

כדי שאדם ידע באמת בידיעה שלמה שהכל לטובה עליו לעשות תשובה בכל יום, כמובא בליקוטי מוהר"ן (תורה ד), שעל ידי וידוי דברים אדם זוכה להגיע לדעת שהכל לטובה. לכן בודאי אין לפטור עצמו בהודיה ולהתרשל בעשיית התשובה. הרי בודאי חשוב וצריך לעשות תשובה, ובפרט שהבעיה עלולה להישאר כל עוד אדם לא עשה תשובה עליה – לא בדק בגלל מה היא נולדה וכן הלאה. לכן, לאחר שיודה ויגיע לשמחה וישוב הדעת יעשה תשובה, ואז בודאי יתמתק הדין ויצליח להודות לבורא עולם על עוד ועוד דברים.

למדנו, שכל מה שהשם עושה לטובה הוא עושה, וצריך לעשות תשובה, וכל זמן שאדם לא עשה תשובה קשה לו להודות ולקבל הכל באהבה כראוי. מצד שני, למדנו שכל זמן שאדם לא מאמין שהכל לטובה קשה לו לעשות חשבון נפש. אז מהיכן מתחילים? אם התשובה תלויה בשמחה והשמחה תלויה בתשובה – היכן ההתחלה?!

התשובה לכך היא, שאף על פי שהאמת היא שבלא תשובה קשה להיות בשמחה, אך בכל זאת, ההתחלה היא השמחה. על האדם לחזק עצמו ולהיות שמח ככל יכולתו. כיצד יעשה זאת? על ידי חיפוש הנקודות הטובות שיש בו. כשיסתכל על המצוות שזוכה לעשות ויודה לבורא שזיכה אותו בנקודות טובות כאלה, וישמח וירקוד איתן. ובנוסף, כאשר אדם דן את עצמו לכף זכות על ידי זה הוא באמת עולה לכף זכות גם בבית דין של מעלה, ואז יוכל באמת להיות שמח. וכמו שכתב רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן, תורה רפ"ב): "על ידי שמחפש ומוצא את הנקודות הטובות שבו, על ידי זה יוכל לזמר ולהודות להשם ויוכל לשוב בתשובה. וזה פירוש הפסוק: "אזמרה לאלקי בעודי" – על ידי העוד מעט טוב שיש בי, על ידי זה אוכל לזמר לה'".

ולא רק, רבי נחמן מלמד אותנו (שם, תורה נד), שעל ידי שאדם מחפש את נקודותיו הטובות ומודה ומהלל להשם עליהן, על ידי זה הוא מברר את הרוח הטובה מתוך הרוח הרעה, ועל ידי זה נעשים ניגונים, ונתברר המדמה שלו, כלומר שבא לידי אמונה שלמה, ואז יוכל לעבור לשלב חשבון הנפש והתשובה.

כל אדם לפי דרגתו באמונה יבקש על עניין זה – שהשם יעזור לו לומר תודה על הכל ולהאמין שהכל לטובה. זאת, משום שלפני התשובה עליו להיות רגוע ושמח בשלמות, לפי דרגתו, ואז יוכל לעשות גם תשובה כראוי. כך גם תגדל שמחתו יותר ויותר.

אם רואה שאינו מצליח להגיע לשמחה ולהודיה בשלמות, יתבודד אך ורק על נושא זה. אף את חשבון הנפש יעשה על נקודה זו ויבקש מהבורא יתברך שיאריך איתו אף על שאר פגמיו ויטען לפניו שבלא שמחה ממילא לא יוכל לעשות חשבון נפש כראוי, לכן הוא מתבודד רק על עניין זה לעת עתה. וכאשר ייתן לו הבורא להגיע לאמונה ושמחה, אז יעשה תשובה על הכל.

על זה כותב רבינו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן, תורה קע"ח), שעל פי רוב קשה על האדם להתוודות על חטאיו. כי יש ושוכח, ויש וכבד עליו, וצריכים לזה שמחה של מצווה, כגון חתונה וכדומה, ואז כשהוא בשמחה יתוודה על חטאיו. אבל מכיוון שלא תמיד מזדמנת לאדם שמחה של מצווה שכזו, מה יעשה לעת עתה? האם לא יעשה תשובה על שתזדמן לו חתונה? אלא, שגם בלא חתונה צריך לעשות הכל כדי להגיע לשמחה, וזה יקרה כאשר יסתכל על הנקודות הטובות שיש בו, כך יוכל גם להתוודות בקלות.

כל עוד אדם לא עשה תשובה שלמה, כך שתאיר לו הדעת שהכל לטובה, עליו להיות חזק בדעתו ולהחזיק באמונה לפי בחינתו. במצב כזה יש להתפלל להשם ולבקש ממנו שיעזור לך להאמין שהכל לטובה כדי שלא תרדוף ותאשים את עצמך על הפגמים והעוונות. אם כן, נראה כי יש כאן מעין מעגל – כל זמן שאדם מאשים את עצמו הוא לא יכול לעשות תשובה כלל, שהרי הוא לא באמונה. וכל זמן שלא עשה תשובה, קשה לו להאמין שהכל לטובה ולהפסיק להאשים את עצמו. מהי העצה?

העצה, כמובן, להתפלל ולבקש לראות את הנקודות הטובות שבנו ולשמוח בהן. וישנה נקודה טובה עיקרית, ענקית שלא נגמרת לעולם והיא מצויה אצל כל אדם, לכן היא גם המשמחת והמחזקת ביותר – נקודת הרצון! כל זמן שיש לך רצון להתקרב אל השם ולהיות כרצונו יתברך – עליך לשמוח. וכשתביט על נקודה זו תקבל חיזוק עצום, כי אז תגלה שיש בך המון רצונות טובים.

(מתוך בשדי יער מאת המחבר)