מסכת אוהלות פרק ב משנה ב-ג

ב,ב  רביעית דם, ורביעית דם תבוסה ממת אחד; רבי עקיבה אומר, משני מתים.  דם קטן שיצא כולו.  רבי עקיבה אומר, כל שהוא; וחכמים אומרין, רביעית.  כזית רימה, בין חיה בין מתה–רבי אליעזר מטמא כבשרו, וחכמים מטהרין.  אפר שרופין–רבי אליעזר אומר, שיעורו ברובע; וחכמים מטהרין.  מלוא תרווד ועוד עפר קברות, טמא; ורבי שמעון מטהר.  מלוא תרווד רקב שגבלו במים, אינו חיבור.

 

ב,ג  אלו מטמאין במגע ובמשא, ואינן מטמאין באוהל:  עצם כשעורה, וארץ העמים, ובית הפרס, ואבר מן המת ואבר מן החי שאין עליהן בשר כראוי, השזרה והגולגולת שחסרו.  וכמה הוא חסרונן בשזרה–בית שמאי אומרין, שתי חוליות; ובית הלל אומרין, אפילו חוליה אחת.  ובגולגולת–בית שמאי אומרין, מלוא מקדח; ובית הלל אומרין, כדי שיינטל מן החי וימות.  ובאיזה מקדח אמרו–בקטן של רופאים, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרין, בגדול של לשכה.