מסכת אוהלות פרק ב משנה ד-ה

ב,ד  הגולל והדופק–מטמאין במגע ובאוהל, ואינן מטמאין במשא; רבי אליעזר אומר, מטמאין במשא.  רבי יהושוע אומר, אם יש תחתיהן עפר קברות, מטמאין במשא; ואם לאו, אינן מטמאין במשא.  איזה הוא הדופק, את שהגולל נשען עליו; אבל דופק דופקין, טהור.

 

ב,ה  אלו אם חסרו, טהורין–כזית מן המת, וכזית נצל, ומלוא תרווד רקב, ורביעית דם, ועצם כשעורה, ואבר מן החי שחסר עצמו.