מסכת אוהלות פרק ג משנה ז-פרק ד משנה א

ג,ז  טפח על טפח על רום טפח מרובע–מביא את הטומאה, וחוצץ בפני הטומאה.  כיצד:  ביב שהוא קמור תחת הבית–יש בו פותח טפח, ויש ביציאתו פותח טפח–טומאה בתוכו, הבית טהור; טומאה בבית, מה שבתוכו טהור–שדרך הטומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס.  יש בו פותח טפח, ואין ביציאתו פותח טפח–טומאה בתוכו, הבית טמא; טומאה בבית, מה שבתוכו טהור–שדרך הטומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס.  אין בו פותח טפח, ואין ביציאתו פותח טפח–טומאה בתוכו, הבית טמא; טומאה בבית, מה שבתוכו טמא.  אחד חור שחררוהו מים, או שרצים, או שאכלתו מלחת, וכן מרבך של אבנים, וכן צוואר של קורות.  רבי יהודה אומר, כל שאינו עשוי בידי אדם, אינו אוהל; ומודה בשקיפין ובסלעים. 
 

 

ד,א  מגדל שהוא עומד באוויר–טומאה בתוכו, כלים שבעובייו טהורים; טומאה בעובייו, כלים שבתוכו טהורים.  רבי יוסי אומר, מחצה למחצה.  היה עומד בתוך הבית–טומאה בתוכו, הבית טמא; טומאה בבית, מה שבתוכו טהור–שדרך הטומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס.  כלים שבינו לבין הארץ, שבינו לבין הכותל, שבינו לבין הקורות–אם יש שם פותח טפח, טמאים; ואם לאו, טהורים; טומאה שם, הבית טמא.