מסכת אוהלות פרק ה משנה ג-ד

ה,ג  הייתה שלמה–בית הלל אומרין, מצלת על הכול; ובית שמאי אומרין, אינה מצלת אלא על האוכלין, ועל המשקין, ועל כלי חרס.  חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.

 

ה,ד  לגין שהוא מלא משקין טהורין–הלגין טמא טומאת שבעה, והמשקין טהורין; ואם פינן לכלי אחר, טמאין.  האישה שהיא לשה בעריבה–האישה והעריבה טמאין טומאת שבעה, והבצק טהור; ואם פינתו לכלי אחר, טמא.  חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.