להעריך מהנקודה הבסיסית

תארו לכם מה קורה בגוף שלנו
כשפירור נכנס לתוכו? וזה כשעוד
לא דיברנו על ארוחה דשנה. ככל
שנעמיק ונגיע אל הבסיס נהיה
אנשים יותר שמחים. משוואה
מעניינת, לא?

כמי שמקבלים הכל כמובן מאליו, בואו נתבונן על אחת הפעולות היומיומיות והבסיסיות שמתבצעת בגופנו, פעולה שאנחנו אפילו לא מעלים בדעתנו ‘לשחרר’ לכיוונה מחשבה אחת כדי להבין את מה שקורה בגופנו כשהיא מתרחשת.

אנחנו אוכלים, לועסים ואחר כך בולעים את האוכל שהכנסנו לפינו. פעולה די בסיסית, מוכרת וכל כך ‘מובנת מאליה’. לאחר מכן, האוכל יורד אל הקיבה, דרך הצינור המיוחד להעברת האוכל מהרגע שהוא נבלע, שם הוא מתפרק, בעזרת החומצות שהקיבה מפרישה, לחומרים חיוניים ומזינים שהגוף צריך, ומה שאינו חיוני הופך לפסולת. הפסולת נשלחת הלאה ומתחילה את תהליך פינויה מהגוף החוצה. (זה נשמע מאוד פשוט אבל זו ‘חתיכת’ יצירת מופת של תכנון האדם!)

החומרים המזינים הנותרים מחולקים למאות ויטמינים ומינראלים שונים, שכולם חיוניים לתחזוקו וקיומו של גופנו. ויטמינים ומינראלים אלה מועברים באמצעות זרימת הדם לאיברים שונים בגופנו. מכיוון שכל איבר זקוק לחומרים שונים חשוב (וחובה) שכל אחד מהם יקבל בדיוק את מה שהוא צריך. כך למשל, מה שהכרחי וחיוני ללב יגרום להרס אם יגיע לאוזן, ומה שחיוני לכליות יגרום נזק עצום לעיניים. "למזלנו" אין שום טעויות וכל איבר מקבל בדיוק את מה שהוא צריך להמשך קיומו התקין, ברוך השם.

מה שמרתק בכל העניין הזה (כאילו שכל התהליך עד לשלב זה לא מרתק ומעניין מספיק…) הוא – שהגוף מתוכנן לדעת היטב ובדיוק מושלם להיכן לשלוח כל סוג של חומר, כאשר זרימת הדם מהווה "שליח" להעברת כל "חבילה" לייעודה המתאים והנכון.

כעת, תארו לעצמכם שהשם היה אומר לנו שהוא יספק לנו את כל מה שאנו צריכים לתפקודו היעיל של גופנו, כגון: את היכולת לבלוע, את חומצות הקיבה שמפרקות את האוכל, השרירים שדוחפים את הפסולת החוצה, זרם-הדם שיניע במחזוריות מדויקת ומדהימה את כל הויטמינים והמינראלים לכל חלקי הגוף וכן הלאה. ואילו אנו, נצטרך לבצע פעולה אחת – לכוון את זרם הדם כדי שיוביל את כל הויטמינים והמינראלים לכל איבר שהם צריכים להגיע. נשמע פשוט, לא? בסך הכל פקודה אחת! השם מספק את הכל ואנחנו נכוון את הדם, עם כל המטען שהוא נושא, לכל איבר אליו הוא צריך להגיע, ושם לפרוק אותו…

תאמינו לי, זה לא יחזיק אפילו חמש דקות. תוך דקה, מקסימום שתיים, הגוף שלנו יהיה במצב של כאוס אחד גדול, תוהו ובוהו שלא היה כדוגמתו, ועל האסון הצפוי אין צורך להרחיב במילים… אבל ברוך השם, השם אפילו לא מבקש מאיתנו לעשות את הפעולה הזאת, כי הוא עושה בשבילנו את כל העבודה.

אך מה השם יתברך רוצה בתמורה? הוא פשוט רוצה שנכיר לו טובה ונודה לו עם הברכות לפני ואחרי האוכל. שנודה לו באמת על כל מה שהוא עושה בשבילנו. וגם כשאנו מברכים, האם אנו מביאים בחשבון, או מודעים בכלל, על מה עלינו להודות להשם? האם אנו מבינים מה השם עושה בשבילנו? אני חושבת שאנחנו מקבלים את כל מה שקורה איתנו כמובן מאליו, עד שאיננו מצליחים אפילו לחשוב על זה באמת ולעומקו של עניין.

ובנוסף, אם באמת היינו מעריכים ומודים להשם על כל מה שהוא עושה בשבילנו, היינו בשמחה תמידית (בעצם היינו מרחפים באוויר מרוב אושר) על כל מה שהוא מספק לנו כבסיס תמידי ומתמשך – יום יום, רגע רגע, כי להיות בשמחה זאת מצווה גדולה. פשוט עצרו לרגע ותחשבו על הדרך בה אנו, כבני אדם, מתפקדים. אפילו כל הטכנולוגיה, המכונות והציוד המושלם והמתקדם ביותר עלי אדמות לא היו מצליחים להתחרות או להתאים עצמם אל מה שהגוף שלנו עושה ב"טבעיות". ואנו מהווים רק חלק קטן מהעולם היפה והמדהים שהשם "מנהל" בכל רגע, ללא הפסקה.

חלק מזה היא המצווה להיות בשמחה. אתם יכולים לתאר לעצמכם מה זה אומר לחיות בשמחה תמידית? דמיינו לעצמכם מה זה היה עושה ללחץ הדם ולכל כאבי הראש שלנו. אתם יודעים מה, לא משנה הלחץ והמתח שאנשים מרגישים בחיי היומיום שלהם, כי אולי באמת אנו צריכים להקדיש זמן וללמוד כיצד מתפקד הגוף שלנו, או על היופי והפעולות המעניינות שיש בכל עלה שצומח על העץ (כן, אפילו עלה, כך הסביר לי בעלי, האדמו"ר ממעליץ, כמה יפה ורב-גוני הוא, וכיצד כל סוג של עלה מותאם וגדל בדרך המיוחדת לו ובהתאם למה שהוא אמור לשמש. כל עץ והעלים שלו).

עכשיו, הרשו לי לגלות לכם סוד. כל מה שכתבתי לעיל אינו לקוח משום מחקר מתקדם של ימינו או מתחום הפסיכולוגיה (גם אם זה נראה כך). אלה דברים שנכתבו לפני שבע מאות שנים!!! בספר שנקרא "חובות הלבבות". אפילו הדוגמאות אותן ציינתי כדי להמחיש כל נקודה, כולל זו העוסקת בתפקודו של גופנו, לקוחה מהספר הזה. (חלק משתי הפסקאות האחרונות לקוחות מספר אחר).

ומה שבהחלט מדהים בכל הגילוי הזה הוא – היא החכמה וההבנה של חכמינו ז"ל כבר לפני שבע מאות שנים! אבל עלינו לדעת שחכמה והבנה זו לא התפתחה רק אז – לפני שבע מאות שנים, אלא היא חלק מהתורה שבכתב והתורה שבעל-פה, אותה למדו חז"ל מהיום שניתנה לנו.

בעוד אנו חושבים שאנו כאלה ברי-מזל שהמחקרים המודרניים הללו מעשירים את חיינו, זה יכול להיות נכון לגבי שאר אומות העולם, לגויים, אבל לא לנו. אנחנו פשוט לא מודעים מספיק לזה משום שלא "למדנו" את "הספרים" הנכונים. כל מה ש"חדש" היום קיים בספרים הקדושים שלנו מזה מאות שנים. כל הדברים שכתבתי הם רק דוגמא להמחשה שכל החכמה שקיימת בעולם נמצאת בספרים שלנו, שנים רבות לפני שהמחקרים המתקדמים והפסיכולוגיה צצו בעולם עם הרעיונות שלהם וחכמינו ז"ל כתבו על הכל – וחשוב מכל – מנקודת השקפת התורה ולא מנקודת מבט חיצונית של בשר ודם.

כמו שאנו רואים, חז"ל היו מסוגלים, אפילו אז, להגיע אל עמקי נפשו של האדם ולהבין בדיוק כיצד פועל טבע האדם.