החלמה לאומית

אדם עם חום נעשה חלש, עיניו
נעשות עייפות וחלשות ובדרך
כלל הוא צריך לנוח כדי להתחזק
ולהמשיך הלאה. זהו גם תהליך
החלמתה של אומה…

"נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם. דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עוונה כי לקחה מיד ה' כפליים בכל חטאותיה" (ישעיהו מ, א-ב).

כאשר אדם נחלה וחום גופו עולה, הוא יודע שהוא לא מרגיש טוב. יכול להיות שהוא ירגיש חלש, בדרך כלל עייף מאוד עד שיוכרח לנוח במיטה מכיוון שכך יתחזק ויבריא. עיניים חלשות ועייפות ומבט קודר מבהירים למי שמביט בו, שהבן אדם הזה אכן חולה והוא צריך לנוח עד שיחלים.

בכל אופן, במציאות, כל מה שאנו רואים אינו האירוע האמיתי, אלא סימנים חיצוניים למה שבאמת קורה בתוך הגוף עצמו. מה שבאמת קורה הוא, שתאי הדם נלחמים בזיהום שפלש לגוף וכל הסימנים החיצוניים הם רק תוצאה של התמקדות האנרגיות במה שבאמת מתרחש בגוף. הגוף מוכרח לנוח כך שהמערכת החיסונית, שמייצרת ומספקת נוגדים לגוף בזמן כזה, תוכל לסכל את הזיהום לפני שיתפשט ויגרום לנזק ממושך.

הדבר יכול להיות זהה גם לגבי הגלות. אנו רואים יהודים מפוזרים בכל רחבי תבל, חלק מצליחים ומתעשרים, ואילו אחרים עניים. חלקם, כך נראה, מוציאים את הטוב מהגלות, בעוד אצל אחרים הגלות מוציאה את הטוב שבתוכם. סבל רב ניכר לעין כל, עדי כדי כך שנראה לא פעם שהוא מכריע, מגיע כמעט עד לנקודה של השמדה חלילה.

מצד שני, מספר נישואי התערובת רק גדל וכך גם ההתבוללות. מספר רב של יהודים עוזבים את מקומם, ביודעין או שלא ביודעין. אפילו בקרב האדוקים, ישנו בלבול וקושי. כלפי חוץ, החולה ממש לא עצמו וצריך טיפול במהירות. ובכן, זאת הגלות בשבילך!

בכל אופן, כל אלה הם רק סימנים חיצוניים למה שבאמת קורה בהיסטוריה, שזו תנועת הנשמות מהצד הרוחני המזוהם. כל הסבל וכל שאר ההיבטים של הגלות נועדו רק לעזור לתהליך הממושך, בדרך כלל מעבר למה שאנו מסוגלים לראות או לחשוב.

אך כפי שאמר הנביא ישעיהו, בדבריו לעיל, יש גבול לתהליך הזה, אותו ההשגחה האלוקית נושאת בכל רגע במשך היום. וכפי שהתלמוד אומר:

"אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף" (יבמות סב, ע"א א), שנאמר: "כי רוח מלפני יעטוף" (ישעיהו נז).

כלומר, התהליך שמתואר לעיל מגיע לסיומו. האריז"ל מסביר, שלימוד התורה שלנו וקיום המצוות רק מגבירים את התהליך, וכך, כביכול, אנו עוזרים לבורא עולם לזרז אותו.

כך, חיינו, ובמיוחד האפשרות ליהנות מהגאולה הסופית תלויה בתורה, בלימוד ובקיום מצוותיה. "תנו כבוד לתורה" – לא בגלל שהתורה זקוקה לכבוד, שהרי כבודה עצום וכביר, אלא גם בגלל שהגאולה והנחמה שלנו תלויה בזה.

יהי רצון שנזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.