מסכת אוהלות פרק יג משנה א-ב

יג,א  העושה מאור כתחילה, שיעורו מלוא מקדח גדול של לשכה; שיירי המאור, רום אצבעיים על רוחב הגודל.  אלו הן שיירי המאור–חלון שסתמה, ולא הספיק לגומרה.  חררוהו מים או שרצים, או שאכלתו מלחת–שיעורו מלוא אגרוף.  חישב עליו לתשמיש, שיעורו בפותח טפח; למאור, שיעורו מלוא מקדח.

 

יג,ב  הסריגות והרפפות מצטרפות כמלוא מקדח, כדברי בית שמאי; בית הלל אומרין, עד שיהא במקום אחד כמלוא מקדח:  להביא את הטומאה, ולהוציא את הטומאה.  רבי שמעון אומר, להביא את הטומאה; אבל להוציא את הטומאה, בפותח טפח.