נא לא להפריע, חולה במבחן

המחלה תפסה את יעקב באמצע
לימודי תואר שני בכלכלה. הטיפולים
הרפואיים, מצב הרוח והגוף בדרך כלל
מכתיבים לפחות פסק זמן. לא אצל יעקב.
"נא לא להפריע חולה במבחן" נכתב על
דלת חדר הבידוד בבית החולים.

שעות משבר של אדם חולה הם שעות מבחן נוקב. במבחן הזה ניצבים זה מול זה הרוח והגוף. הגוף נחלש כואב בוגד ולא תמיד מתפקד, והרוח נדרשת להטיל למערכה את כל תעצומות הנפש וכל הערכים הסגוליים שהיא רכשה מאז ירדה לעולם.

השאלה מדוע נבחר אדם זה ולא אדם אחר להתמודד עם מחלה קשה היא שאלה שכמעט בלתי אפשרי לנו להשיב עליה. דבר אחד ברור, שההתמודדות הזו בלי קשר לתוצאה הסופית שלה ממלאת את כל הבאים איתה במגע עוצמות, תובנות מעמיקות וישרות שכל להבנה של תפקיד האדם בעולם.

אחי הגדול יעקב מוריה הועמד בניסיון שכזה. בגופו התגלו בו זמנית שתי מחלות סרטן קשות. הטיפול הסימולטאני בשתי המחלות הוריד על פי המדע את סיכויי הניצחון ל5% בלבד.

כל מי שהכיר את יעקב והבחין בהתמודדות נפעם מהעוצמות שהתגלו, ואפילו הרופאים במדדים מדעיים הצביעו על מקרה זה כדוגמה קיצונית של ניצחון הרוח על אתגרי הגוף.

גילוי המחלה תפס את יעקב באמצע לימודי תואר שני בכלכלה. הטיפולים הרפואיים, מצב הרוח והגוף בדרך כלל מכתיבים לפחות פסק זמן – לא אצל יעקב. "נא לא להפריע חולה במבחן" נכתב על דלת חדר הבידוד בבית החולים. בפניי התנצל ערב קודם מראש על שלא יתייחס אלי וכך, מחובר לצינורות ומכשירים שונים שקע בלימוד מעמיק בערימת ספרים מחברות ונוסחאות. את התואר סיים בהצטיינות.

המחלה מספקת רגעים לא מעטים של סבל ותסכול. יעקב לא הרשה לעצמו לא תלונות ולא הבעות כאב. לי גילה שכאשר היה נותר לבדו בבית זכו הקירות לשמוע צעקות ובכי לפרק זמן קצר, ומיד חזר אל עצמו ולמאבק.

את הסבל ניתב לרוב לעזרה לאחרים. לאחר שהשתלת מח העצם הצליחה בניגוד לכל התחזיות, נרתם יעקב לעודד חולים אחרים ולרומם את רוחם. סיפר לי חולה מהצפון על שבת שלמה שיעקב בילה איתו ערב ההשתלה כדי לחזק אותו, לאחר שהבין כמה הוא חושש מהעניין. כאשר חלה כמה שנים לאחר הניצחון על הסרטן ב- GVH, שהיא מחלה בה השתל (במקרה זה מח העצם) מתחיל לתקוף את הגוף שמארח אותו, ונגרם נזק למראה חיצוני תוך ירידה ניכרת במשקל, חשש יעקב בעיקר מכך שהאנשים שהוא בא לחזק יילחצו ממראהו החיצוני ויאבדו תקווה. המסקנה המתבקשת אצל יעקב הייתה – עוברים לעידוד טלפוני.

בבנק שבו עבד התייחסו אליו כ’שיעור מוסר’ מהלך בשבועות האחרונים לחייו בהכרה. זה הפך לשיעור מוסר מתגלגל, שכן הריאות שהותקפו גרמו לכך שיתנשף מאוד מכל מאמץ קטן, והוא בחר בזמן שיעבור עד שיהיה מתאים להשתלת ריאה לרכוש קלנועית ולהתגלגל מאגף לאגף בבנק.

בבוקרי פורים לאחר קריאת מגילה היה נוהג לצאת עם רכב עמוס חבילות ממתקים ומתנות למחלקות הילדים בבתי החולים ולמרכזי קליטת העולים.

יעקב היה רב כישרונות, אולם המיוחד במימוש הכישרונות היה הדרך בה הגשים את חלומותיו. הוא אסף בעבודה מאומצת אגורה לאגורה ורכש אורגן בו לימד את עצמו לנגן. הוא למד כתיבה אומנותית, רכש את כל הציוד הנדרש. ומאז, בכל מסגרת בה שהה לימד את כל מי שרצה את סודות הכתיבה, תוך שהוא מדגיש כמה זה פשוט ואפשרי גם ללא כישרון מיוחד.

השם חנן אותו בקול יפה המרטיט נימי נפש. יעקב קרא בתורה ועבר לפני התיבה גם בשלבי המחלה, בהם הדבר היה כרוך במאמץ איתנים. כאשר נתקעו הוא וחבריו בצבא ערב פסח בגלל כוננות ונלחצו בשל העובדה שלא הספיקו להסתפר לפני ספירת העומר, לקח יעקב מספרים ובביטחון עצמי רב החל לספר אותם מבלי לגלות שאין לו כל ניסיון. מאז התנסות זו היה יעקב מצויד בערכה מקצועית וסיפר בשמחה חברים ושכנים. שמחה גדולה הייתה לו כאשר גילה שבבית לוינשטיין, שם שוכבים פצועי ראש שלא פשוט לספר אותם הזקוקים לספר מסור שיגיע למקום. הוא נרתם לעבודה זו והשקיע את מרצו בלספר את הפצועים ולספר להם על התקווה והביטחון בחיים.

באחת הפעמים בהם הסתפרתי אצלו, הבחנתי על השולחן בתוצאות סקר משוב של סטודנטים באחת המכללות האקדמיות בהן לימד. יעקב דורג על ידם ראשון בין עשרות מרצים. הדברים שחזרו על עצמם במשובים היו רצינות, רמה גבוהה, העברת החומר בצורה מרתקת, יצירתיות, השקעת רבה מזמנו הפרטי לקידום כל סטודנט למיצוי מלא של יכולותיו, ואף למציאת עבודה עבורו בתחום.

אני, שגיליתי את הדבר באקראי, למדתי גם שיעור מדהים בענווה.

בישיבת ההסדר הר עציון היה עסוק בחשבון נפש מתמיד של שיפור הצדדים החברתיים והמוסריים של החברה בישיבה, ובעיקר בשרות הצבאי. לאחר סיום הלימודים היה פעיל מאוד בארגון מפגשי בוגרים, תוך דאגה לפרטים הקטנים ביותר. גם בעידן הסלולארי והאינטרנט הקפיד לשלוח לחברים כרטיסי ברכה בכתב יד ולקפוץ לביקורים גם אצל חברים שגרו רחוק.

יעקב היה צריך לעלות במשקל על מנת שגופו יוכל לעמוד בהשתלת ריאה. האכילה הייתה קשה לו מסיבות שונות. יעקב החליט שאת הזמן הארוך שהיה צריך להשקיע באכילה ממושכת לפעמים ללא תחושת טעם, יעביר תוך כדי העברת ‘חיוכים’ ועידוד לאנשים. הוא הקים מועדון אינטרנטי של מסרים משמחים ומצחיקים אשר להם הוסיף מספר משפטים ערכיים ושלח לכל מי שהצטרף לחבורה.

העובדה שהיה מדריך נערץ בתנועת הנוער, מרכז סמינריוני הדרכה בתנועות שונות, חייל מצטיין בצבא, סטודנט מצטיין בכלכלה, מרצה נערץ ובנקאי שיזם והרים פרויקטים אדירים לתרומה לעולים לתלמידים מתקשים ולמעוטי יכולת, בעל מקסים ואבא למופת – מעידים על כך שהיה אדם גדול ומנהיג. אך עבורי, ההתמודדות היומיומית המדהימה שלו עם מחלות הסרטן ונספחיהן במשך 9 שנים, הפכו אותו למורה דרך נצחי על כוחות הנפש האדירים הטמונים באדם. מהגוף נפרדנו לפני כשנה. הרוח עדיין איתנו ותמשיך תמיד להורות לנו דרך.

לבנו הצעיר מנחם שנימול בתשעה באב מלאו כעת חמש שנים ואנחנו נצטרך להחיות עבורו את הדמות של האבא המקסים שבתמונות.

יעקב ישראל היה שמו המלא "כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל"

יהי זכרו ברוך.

(באדיבות אתר שורש)