מסכת אוהלות פרק טו משנה ז-ח

טו,ז  בית שמילאהו עפר או צרורות, ביטלו; וכן כרי של תבואה, או גל של צרורות–אפילו כגלו של עכן, אפילו טומאה בצד הכלים–טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.

 

טו,ח  חצר הקבר–העומד בתוכה טהור, עד שיהא בה ארבע אמות, כדברי בית שמאי; ובית הלל אומרין, ארבעה טפחים.  קורה שעשאה גולל לקבר–בין עומדת בין מוטה על צידה, אין טמא אלא כנגד הפתח.  עשה ראשה גולל לקבר–אין טמא אלא עד ארבעה טפחים, בזמן שהוא עתיד לגוד.  רבי יהודה אומר, כולה חיבור.