מסכת אוהלות פרק טו משנה ט-י

טו,ט  חבית שהיא מלאה משקין טהורין, ומוקפת צמיד פתיל, ועשאה גולל לקבר–הנוגע בה, טמא טומאת שבעה; והחבית והמשקין טהורין.  בהמה שעשאה גולל לקבר–הנוגע בה, טמא טומאת שבעה; רבי מאיר אומר, כל שיש בו רוח חיים, אינו מטמא משום גולל.

 

טו,י  הנוגע במת ונוגע בכלים, מאהיל על המת ונוגע בכלים–טמאין.  מאהיל על המת ומאהיל על הכלים, הנוגע במת ומאהיל על הכלים–טהורין; אם יש בידו פותח טפח, טמאין.  שני בתים, ובהן כשני חציי זיתים, ופשט את שתי ידיו להן–אם יש בידו פותח טפח, מביא את הטומאה; ואם לאו, אינו מביא את הטומאה.