מסכת נגעים פרק ו משנה ה-ו

ו,ה  בהרת כגריס, ומחיה כעדשה מקפתה, וחוץ למחיה בהרת–הפנימית להסגיר, והחיצונה להחליט; אמר רבי יוסי, אין המחיה סימן טומאה לחיצונה, שהבהרת לתוכה.  נתמעטה והלכה לה–רבן גמליאל אומר, אם מבפנים היא כלת–סימן פסיון לפנימית, והחיצונה טהורה; ואם מבחוץ, החיצונה טהורה.  רבי עקיבה אומר, בין כך ובין כך, טהורה.

 

ו,ו  אמר רבי שמעון, אימתיי, בזמן שהיא כעדשה מובאת.  הייתה יתרה מכעדשה–המותר פסיון לפנימית, והחיצונה טמאה.  היה בה בוהק פחות מכעדשה–סימן פסיון לפנימית, ואינו סימן פסיון לחיצונה.