מסכת נגעים פרק י משנה ט-י

י,ט  מי שהיה בו נתק כגריס, וניתק כל ראשו–טהור.  הראש והזקן, אין מעכבין זה את זה, דברי רבי יהודה; רבי שמעון אומר, מעכבין זה את זה.  אמר רבי שמעון, ודין הוא, ומה אם עור הפנים ועור הבשר, שיש דבר אחר מפסיק ביניהן, מעכבין זה את זה–הראש והזקן, שאין דבר אחר מפסיק ביניהן, אינו דין שיעכבו זה את זה.  הראש והזקן–אינן מצטרפין זה עם זה, ואין פוסין מזה לזה.  איזה הוא הזקן, מן הפרק של לחי ועד פיקה של גרגרת.

 

י,י  הקרחת והגבחת, מיטמאות בשני שבועות; בשני סימנין, במחיה ובפסיון.  איזו היא קרחת–אכל נשם, סך נשם, מכה שאינה ראויה לגדל את השיער.  ואיזו היא קרחת–מן הקודקוד שופע לאחוריו, עד פיקה של צוואר; איזו היא גבחת–מן הקודקוד שופע לפניו, עד כנגד השיער מלמעלן.  הקרחת והגבחת–אינן מצטרפות זו עם זו, ואינן פוסות מזו לזו.  רבי יהודה אומר, אם יש שיער ביניהן, אינן מצטרפות; ואם לאו, הרי אלו מצטרפות.