איש מיטיב נגן – ראיון עם גיא צבי מינצ

הוא איש ימינו של הרב סטבסקי, והרב שלום ארוש ממליץ לתלמידיו "בחיבוק" לקנות את ספרו, "ניגון כשר, מנגן כשר". הזמר גיא צבי מינץ לא רק שר, הוא מוביל מהלך תרבותי...

7 דק' קריאה

עדי (דוד) אהרון

פורסם בתאריך 06.04.21

הוא איש ימינו של הרב סטבסקי, והרב שלום ארוש ממליץ לתלמידיו "בחיבוק" לקנות את ספרו, "ניגון כשר, מנגן כשר". הזמר גיא צבי מינץ לא רק שר, הוא מוביל מהלך תרבותי ומאמין שכולנו מאמינים בני מאמינים. רוצים לקנות דיסק חדש? קודם תקראו את הכתבה הזו.

לא מזמן פגשה את אשתו של גיא צבי מינצ אישה אחת שנכחה בהופעתו זמן מה קודם לכן. "בעלך עשה בשיר אחד מה ש’ערכים’ לא עושים בעשרים שיחות" סיפרה לה בהתרגשות. אשתו, שירה מינצ, לא הייתה מופתעת. הרבה הרהורי תשובה עברו בנהר המוסיקה שיוצר בעלה, הזמר גיא צבי מינצ. והתגובות, כמעט תמיד, נרגשות. "בהתחלה לא הבנתי איך אנשים מתעוררים מזה לתשובה, ולא הזכרתי שום מילה על אלוקים" מספר גיא-צבי על תחילת דרכו.

קשה מאוד למצוא זמן עם הזמר גיא צבי מינצ בימים אלה. בחודש הרחמים והסליחות, חודש התשובה, הלא הוא אלול, הוא "גר ברכב", כפי שהוא ואשתו מתבדחים. להופעותיו הקבועות מדי שבוע ברחבי הארץ עם הרב סטבסקי, ה"שיעור עם גיטרה" שהוא מעביר לנשים בבית הבעל שם טוב, וההופעות, מתווספים בחודש התשובה ביתר שאת גם הרצאותיו את סיפור התשובה המיוחד שלו, וסדנאות ולימוד על "תורת הניגון הכשר" שהוא מעביר.

"ניגון כשר"? אם צירוף המילים האלו עדיין נשמע לכם מוזר, כנראה שלא פגשתם את הספר של גיא-צבי, "ניגון כשר, מנגן כשר – כוח הצלילים השירים, השפעתם על הנפש, על הרצון ועל תיקון אדם ועולם", שיוצא בקרוב במהדורה שישית ומורחבת.

כשרות, מסתבר, היא לא רק על מוצרי מזון שאנו מכניסים לגופנו, אלא גם על מוסיקה שאנו שומעים. את הרעיון הזה, שמבוסס על תורת רבי נחמן מברסלב, פיתח גיא-צבי בשנים האחרונות, ועם הזמן הוא מתפשט וזוכה להדים נרחבים. עם שוך הציניות, יותר אמנים פונים אליו לייעוץ, איך להפוך ל"מנגן כשר", יותר רבנים מצטרפים לשורותיו במה שהוא אוהב לכנות "תרבות הבית השלישי", ויותר קהל מבקש להיות מודע יותר למה שהוא מכניס לנשמתו, דרך המוסיקה.

גיא צבי מינצ (36), תושב בת עין, נולד וגדל בבית חילוני בתל אביב ובצעירותו עסק במוסיקה ("בניגוד להיום שאנו עוסקים בשירה ונגינה" הוא מדייק) והייתה לו להקת רוק שהופיעה במועדונים. "לצערי ולשמחתי לא זכיתי להיות דתי מבית (הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי…). את שומעי לקחי ברחבי הארץ אני מהדר להדגיש להימנע מלהשתמש ב"דתי-חילוני-חרדי-מסורתי", כי היום הכל מבולבל. בהתבסס על הגמרא בשבת צז ועל ליקוטי הלכות, השכמת הבוקר א’ – כולנו מאמינים בני מאמינים וההבדל היחידי הוא רק אם היהודי הוא מאמין פעיל או מאמין רדום. הסתובבתי בעירופא (כך הוא מכנה זאת, ע"ד), ניגנתי בתחתית עם גיטרה בשביל כסף באמסטרדם פריז ולונדון, אחר כך עם גיטרה בדרום עמריקא, עבדתי שם כמוזג ומערבב תמהילי שיכר בבתי מרזח ("ברמנן" או "בער-מן") וניגנתי גם שם. גם עם האינדיאנים גרתי וחיפשתי בניגוניהם" הוא מתאר את חייו לפני התשובה. "העולם מתחלק לשני סוגי אנשים: אלה שמחפשים בחוץ, ואלה שמחפשים בפנים. את כל השיטוטים שלי אפשר לכלול בכותרת: תקופת החיפוש בחוץ, ומזה נגזרת גם הנגינה שלי של אז: חיצונית ושטחית. נגינה של "לקיחה": ממון כבוד והתפארות (עפ"י קיצור ליקו"מ ג’)".

איך הפך צבי מינצ את חייו ונכנס אל עולם התורה? מי ששמע אותו מרצה על כך יכול להעיד שאכן זהו סיפור מעניין, אך לא נעסוק בזה בכתבה זו, מפני שנרצה להתמקד דווקא ב"תשובה על התשובה" שלו. "פתאום אתה מתחיל לשאול את עצמך: "רגע, מה הנקודה האלוקית שלי? מה השליחות האישית? מה בורא עולם רוצה מ-מ-נ-י אישית? התחלתי לפני 7 ומשהו שנים כשאחי אהובי רז-משה נהרג בהיתקלות עם מחבלים, כחייל בן 19.5 בזמן קבלת שבת קודש ליד עפרה/בית אל, והגיעו להודיע לי באחת בלילה. השניות ההן, הפרידה ממנו לפני הלוויה כשהרגשתי ברור מאי פעם שפשוט אין לי מושג מה זו "נשמה", ההחלטה למצוא רב מובהק צדיק שיעזור לי לברר את רצונותיי וייתן לי כיוון, כי בלי רב מובהק זה לא הולך – היו ההתחלה של התשובה על התשובה".

כך פגש גיא-צבי את מורו ורבו, הרב דניאל דב הכהן סטבסקי. "בארץ זכיתי להתקרב לרב סטבסקי במקביל להתקרבותי לרבינו, כשחיפשתי מדריך לעבודת ה’, שמתרחק מגויות, ואוהב ישראל, שיתווה לי דרך, שהנשמה תרגיש שאחריו היא רוצה ללכת. קודם נהייתי תלמידו, זכיתי לשמש כנהגו, לשמשו בהרצאותיו, אחר כך הוא כבר התחיל לקרוא לי לנגן איתו, איזו זכות.

"לפני כל תקליטור הוא מקבל קלטת עם הניגונים, מקשיב לפנימיות שלהם ומסנן לי בעט אדום מה נבע אצלי מקדושה ומה לא שייך… אחר כך ממליץ איזה כלי באיזה שיר, גם תוך כדי העבודה – אני משתדל להביא לו לחוות-דעת-ביניים, והוא ממליץ על נגנים, מה צבע העטיפה, מה שם התקליטור… אחרי שיצא ה"שעון המעורר", לפני כ-5 שנים הייתה לנו איזו הופעה יחד, ובדרך חזרה הוא אמר לי: "כשאתה שר שקט – אתה יכול לתת הרבה יותר הרהורי תשובה, אם אתה שומע לי תעבור לעשות תקליטים שקטים עם כלים אמיתיים לא אלקטרונים, ותשיר שקט, והכלים מאחורה, בלי שההפקה תסתיר את הקול" – מאז יצאו ה"ניגון עדין", ה"תיקון הכללי" שלנו, "דיבור של תשובה" ו"ניגונים של תשובה", ורואים רק ברכה ב"ה, הרב פשוט צדק.

"הקשר בינינו בשבילי הוא הרבה יותר מרב ותלמיד – יש לי הרגשה שהוא ממציא אותי, מגלה לי כל פעם יותר גיא-צבי. בהרצאות שלי אני ממחזר לו הרבה מהבדיחות שלו, אבל הוא מחייך באהבה כמו אבא מהשטויות של בנו…" הוא מספר בחיוך, "מי שרוצה לקבל מושג איך הבעל שם טוב הקדוש היה נראה, מתנהג ומה היו מרגישים לידו – שיעמוד ליד הרב סטבסקי".

כיצד עלה לך הרעיון לספר "ניגון כשר, מנגן כשר"?

"כל העניין של הספר הקדוש הזה התחיל כשעשיתי תואר בחינוך, ולמדתי קורס שנקרא "פסיכולוגיה וחסידות". הייתי צריך להגיש עבודה סמינריונית, ובאותה תקופה הוצאתי לאחי הי"ד תקליטור של שירי הנצחה, התמודדות עם הנפילה, וה’ נתן בליבי לכתוב על השפעת השירים על הנפש. באותו זמן גם זיכני ה’ בחסדיו לשמש בקודש כנהג של מו"ר הרב סטבסקי שליט"א אולי מאות שעות, וזכיתי לקבל ממנו הדרכה אישית בנושא, מתוך בירור של תורה. לפני שהגשתי את העבודה, הראיתי לרב, וביקשתי שיעבור ויראה אם לא חלילה שיניתי מדבריו וכו’. כשראה את החיבור אורו עיניו, וביקש: קיבלת מה’ מתנה שאף לא אחד עשה עדיין בארץ. עבודת בירור הנגינה בדורנו. אם אתה שומע לי, זה חייב לצאת כספר. בוא נוציא ביחד אני אעזור לך". נו…הרב אמר – התלמיד עושה, אפילו שאין לו מושג איך מתחילים…זה התחיל כמהדורה ראשונית של כ-100 עמודים, ומכל ההתפתחות של עבודת הבירור והשו"תים זה צמח ליותר מ-350 עמודים והיד נטויה, זה תחום שה’ כל הזמן מוריד אורות חדשים לעולם וחייבים לעדכן. אבל היוזמה – זה מהרב".

מהי מטרת הספר?

"הוא טוב לכל מטרה: להורים הרוצים לתעל את חינוך הילדים יותר נכון, השירים והזמרים שהילד שומע בבית משפיעים לטווח ארוך וגם קצר יותר מהתורה שהוא לומד! לבני זוג הרוצים להכניס אווירה יותר קדושה הביתה ולהעלות בקודש ואחד הצדדים קצת מתעכב, הדרך עוברת דרך שינוי בשירים וזמרים, לכאלו שיוצאים לשידוכים ורוצים לדעת היכן ב-א-מ-ת נמצאים הדמיונות והמצב הרוחני של השידוך – לבדוק מאיזה צלילים הוא נהנה, מה ומי נותן לו השראה – ואתם יודעים היכן הדמיונות נמצאים, והיכן הנקודות לעבודה. לבני תורה שרוצים להעלות בקודש, זה עובר דרך שינוי בזמרים שאתם שומעים, לאנשי חינוך שמחפשים פתרון למצב העגום של ה"חינוך", אנו מציעים דרך וכלים מזווית חדשה-ישנה, וכמובן כמובן למנגנים ששואפים להשפיע יותר קדושה ומודעים לתפקידנו פה – יש ספר הדרכה".

מה הרעיון המרכזי של ‘הניגון הכשר’?

רבינו כותב בתורה ג’ המפורסמת: לבנות נכון את מלכות הקדושה. מה זה אומר במילים מעשיות? למה דייקא עכשיו זה "חם"? אולי כדאי לצטט מהקדמתו לספר של הרב עופר שלמה גיסין: "עצם בירור הסוגיות בנושא חשוב עד מאוד נוכח היוצרים הרבים המצטרפים לכלל שלומי אמוני ישראל. מצד אחד, המוסיקה והנגינה הם חלק חיוני בנשמתם ואישיותם, ומצד שני הם נבוכים מאוד בשאלות רבות מאוד הקשורות באופן המעשי והרוחני של שילוב הנגינה בעבודת השם שלהם. וכותב הרב מיכי יוספי: ועם ספר חשוב זה יש לנו עתה כלי ממשי איתו ניתן להתקדם בעבודת ה’ = הנגינה. שייתכן שעד עתה ידענו על חשיבותה וערכה, אך לא היה לנו כלי אחיזה לברר את הנושא על משמעויותיו הפנימיות. ולברר בין טוב לרע, בין ראוי ללא ראוי. וניתן ולומר שעניינו של הספר בא לתקן את הפגם של שלמה המלך ע"ה שעליו אומרת הגמרא "שבת פרעה הכניסה לשלמה המלך אלף מיני זמר ולא מיחה בה", שהכניסה "דעת" דרך הצלילים הללו שפעלו את הפך קרבת ה’, ועל ספר זה ניתן לומר בדרך האפשר שהוא תיקון לקלקול שהביאה בת פרעה. ספר זה הוא "המחאה" של שלמה ולא רק מחאה, כי אם הצבת הדעת שכנגד מהי הדרך המתוקנת העולה בית א-ל". הספר הוא מדריך לפרטים שמעוניינים לתקן את עצמם ולא להתקבע על אותה מדרגה בעבודת ה’.

"תראי, ליהודי יש בגדול 5 כוחות נפש: מעשה – דיבור – מחשבה –רצון – תענוג, ששוכן בכוח המדמה" הוא ממשיך, "כדי לתקן את המחשבה-דיבור-מעשה ה’ נתן לנו בהתאמה תורה-תפילה-מצוות. אבל מה עושים עם הרצונות וההנאות שעדיין לא תיקנו, ושעדיין גורמים לנו למלחמות פנימיות שמתישות אותנו? איך מסירים רצון לא טוב ומלבישים רצון כן טוב? איך לומדים להעיף דמיונות מקולקלים, סרטים לא טובים ממסך המדמה שלנו, ולהכניס תענוג חדש של קדושה? על שני כוחות עלומים אלו משפיעים השירים, הניגונים והמנגנים שאנו מזינים את עצמנו בהם. הכל פועל על הזדהות ברצונות. כל זה תלוי ומותנה בעידון הטעם הצלילי של היהודי. ככה התורה והצדיקים אומרים. אנחנו רק סיכמנו והגשנו".

אז מיהו בעצם מנגן כשר?

"הלוואי שנדע… הרב שטרן כתב בהסכמה לספר: "אנחנו לא דיינים ולא שופטים אבל הלב יודע ומרגיש מתי הכוונה לחזק אותנו ביראת שמים ובמחשבות של קדושה"… אבל אם חייבים לענות לשאלה אז, בתמצות מחריד, התנאי: להיות ניזון רק מחוויות של קדושה: תפילה-תורה-תפילה, שמחה במצוות, תהליך התקדשות רציף, רב צדיק מובהק שמזין אותך. אצל הגויים מה ש"יפה" הוא "קדוש". אצלנו להבדיל, מה שקדוש הוא יפה. אז מנגן כשר חייב ללמוד להתרחק מכל השפעה גויית. מספיק הצדיקים העלו ניצוצות ממה שהיה ניתן, עכשיו צריך תוכנית ההתכנסות: די להיות אלופי העולם ביבוא. בואו נחזור להיות יצרנים ומפיצים של צלילי אמונה אמיתיים, לא פלאסטיק עם פסוקים ולא חיקויים. כולנו צריכים להיות אנשיו של בעל התפילה".

הוצאת עד עתה 6 אלבומים והשביעי בדרך. אתה יכול להעיד שכולם כשרים?

"גם אחרי התשובה יצא לי להקליט דברים שלא עומדים ברף של הספר, בעצם 2 התקליטורים הראשונים… אפילו שיש שם פסוקים וקודש וגרמו ליהודים הרהורי תשובה אבל הייתי מושפע ממוזיקה לועזית עדיין לכן הפסקתי לשכפלם", הוא מודה.

מדוע לא כדאי לשמוע מוסיקה ממנגן לא כשר?

"מי ששומע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא וכששומע ממנגן כשר והגון אזי טוב לו, כמו שיתבאר" הוא מצטט מליקוטי מוהר"ן, תורה ג’. "שאר הביאור – בספר ובשו"ת. ובכלל גם אם עולות לכם שאלות, קושיות, תהיות על הנושא תוך כדי קריאת הראיון – בספר יש 150 עמודים של שו"ת". ואם עדיין תרצו להעמיק, לשאול ולהבין – ניתן להתייעץ עם גיא צבי באופן אישי או באחת מהרצאותיו.

הספר קיבל את הסכמותיהם של הרב שלום ארוש (שממליץ על הספר לתלמידיו בחיבוק), הרב שמואל שטרן, הרב אליעזר רפאל ברוידא, הרב גודלבסקי, הרב מיכי יוספי, הרב עופר גיסין, וכן רבנים חשובים מעוד צבורים כמו הרב שמואל אליהו, הרב דוב ליאור, הרב משה ארמוני, הרב דרוקמן מחב"ד. וכמובן: מורו ורבו הרב סטבסקי. "חשיבותו של הספר בכך שהוא חוצה מגזרים. כלל-ישראל אמיתי. אין ציבור בארץ שאין מה ללמוד ממנו ואין ציבור שאין לו מה לתקן. אנו משתדלים להיות, וללמד להיות עובדי ה’ ולא עובדי שיטה", אומר גיא-צבי.

מי שהנושא קרוב לליבו, ישמח בודאי לשמוע שבקרוב ייפתח קורס להכשרת מטפלים ומאבחנים לפי הצלילים שאיתם מזדהה האדם במסגרת "בית הבעל שם טוב", והנושא אף עתיד להשתלב במערכת החינוך.

לסיום, איך התקרבת לרבי נחמן מברסלב?

"לא אני התקרבתי, רבינו קרב אותי, חמל עלי. כנראה כשהייתי מספיק שבור לב, שפל גלמוד ונדכא, הייתי כלי לנחמה של הנחמן הגדול. היום זו בעיה לדעת על רבינו? האור של רבינו יורד לעולם דרך מסננים נקיים ונפלאים כמו הרה"צ שלום ארוש, ועוד, חברים שסחבו אותי לשיעורים, קצת טועמים ו…צעד צעד… בעצם, מי לא מדבר היום מרבינו?"

אומן ראש השנה? אני שואלת שאלה רטורית.

"איזה שאלה?! הצדיק ציווה לא? השנה יצא שסגרתי איזו טיסה דרך רומניה, זה יהיה ממש לתקן את הגניבה בשורשה…"

דיבור של תשובה

פלגי מים

הריני מוחל וסולח

לרכישת הדיסקים של גיא צבי מינצ בחנות האתר – לחץ כאן

התמונות באדיבות אתר לב ברסלב

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה