מנהיג אמיתי

אדם שהולך עם חכמתו במנהיגותו
יעשה טעויות ויפגע באנשים, הוא ישים
את המטרות האישיות שלו לנגד עיניו,
כי "המטרה מקדשת את האמצעים",
ויגיע לידי לעוולות גדולות… האם זה
מנהיג?

בגן החכמה – פרק 56

מעשה מחכם ותם – הסיפור המלא

בתוך כך נשלחו מסירות על המושל, שהוא עושה עוולות, והעבירו למלך, ונתייעץ המלך, שטוב שיהיה המושל איש תם, שהתם ינהג המדינה באמת ויושר, מחמת שאינו יודע חכמות והמצאות…

כל מנהיג שאינו נוהג ביושר ואמת, סופו לאבד את ממשלתו ומלכותו. מכיוון שכל תכלית בריאת העולם היא האמונה, לכן שלמות כל הדברים היא האמונה, וממילא שלמות המנהיגות והמלכות הם לפי האמונה. כל היושר והאמת של המנהיג תלויים אך ורק במידת האמונה, שהרי כל דבר שאינו מקושר למידה זו, כלומר שאינו מקושר עם בורא העולם ועם האמת שלו ושל הבריאה, כולו יהיה עקום ומלא שקר ועוולה, כי זה דבר בלתי נמנע.

רק היושר שעל פי האמונה הוא יושר אמיתי. כל "יושר" שהוא לפי ראות עיני האדם אינו נכלל בקטגוריית היושר כלל. אדם הוא אדם, וברגע שיש לו אינטרס כלשהו, תאווה או חולשה, וכל שכן אם הוא נתון ללחץ וכדומה, מיד הוא משנה את היושר כך שיתאים לאותו עניין או חולשה, וכמו שנאמר בתורה: "כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". כלומר, אף חכמים וצדיקים אמיתיים אם יהיו משוחדים לדבר מסוים, תיכף תסתלק כל חכמתם ויושרם. לכן, רק היושר על פי האמונה הוא יושר מוחלט, כזה שלא זז ימינה או שמאלה, מכיוון שהוא מבוסס על חוקי התורה ועל האמונה בבורא העולם המביט וצופה ושופט את כל הארץ, ולא על הבנת האדם שהיא, כאמור, משוחדת ומושפעת מחולשות ותאוות. לכן, אדם ירא שמים באמת לעולם לא יגנוב או ירמה, אפילו אם יהיה בצרה גדולה.

לכן, כמו בעניין האוצרות, הבנו שטוב יותר שיהיה ממונה על האוצרות איש תם שאינו יודע חכמות ולא יבזבז את האוצרות, כך הוא לעניין המנהיגות – צריך שתהיה בתמימות. אדם שהולך עם חכמתו במנהיגותו יעשה טעויות ויפגע באנשים, הוא ישים את המטרות האישיות שלו לנגד עיניו, כמו שנוהגים לומר "המטרה מקדשת את האמצעים" ויגיע לעוולות גדולות. והאם לזה יקרא מנהיג?… אולם, אדם שמולך ביושר ובתמימות לא מגיע לטעויות כאלו. הוא לא מטיל מיסים ללא צורך גדול, הוא לא נכנע ללחצים חיצוניים, אם אינם על פי היושר, והוא לא מפחד מכלום מכיוון שהוא מאמין שהוא יעשה את הישר בעיני אלוקים ואדם, כי אז הבורא יעזור לו ויכונן מלכותו.

המנהיג האמיתי

דבר זה אנו רואים ממש בימינו, שההנהגה אינה ביושר כלל ובכל פעם חושפים שר אחר שנהג בשחיתות ועושה עוולות, ועינינו רואות וכלות: כיצד יתכן שאנשים בלתי הגונים ינהיגו את העם? לאן יגיע העם הזה עם מנהיגים כאלה? המנהיג האמיתי היחידי שיכול להוביל את העם אל הטוב האמיתי חייב להיות צדיק אמיתי, כמו משה רבינו שהיה נקי לגמרי מכל עוולה וגזל ולא ניצל את מעמדו כהוא זה לקבל טובת הנאה וכדומה, ככתוב: "לא חמור אחד מהם נשאתי…"

כל מה שאנו רואים הוא רק משום שהאמונה נעזבה וכל הנהגת העם מנותקת לחלוטין מאמונה, וזהו דבר נורא שאין הדעת סובלת, שהרי כל עניין המלכות הוא להמשיך את מלכות השם בעולם, כמו שזכה דוד המלך – שמידתו היא מלכות – שכל מלכותו לא הייתה אלא המשכה של מלכות השם והוא היה מבוטל לחלוטין למלוכת השם, לכן מלכותו נצחית ולא תיפסק מזרעו עד שיתגלה משיח בן דוד ותתגלה בשלמות מלכות השם, ותבוא הגאולה השלמה.

כאשר המנהיגים אינם נוהגים על פי האמונה, לא ייתכן שיהיה יושר בהנהגתם. אם כל מנהיג מחליט על מידת היושר כפי ראות עיניו, ממילא אחרי שהוא מחליט שדבר מסוים הוא יושר לא בהכרח שהמנהיג אחריו יסכים עמו, ומן הסתם המנהיג השני מחליט על דבר אחר שהוא יושר, וכן הלאה. כך נוצר הבלבול הנורא וחוסר הצדק המשווע שרואים בהנהגת העם.

כל שכן, אדם שאינו מקשר את ממשלתו לאמונה, אין לו יראת שמים. וכאשר אין יראת שמים הכל נעשה מעוות ומסוכן מאוד, כמו שראינו בתורה כאשר הגיע אברהם אבינו לגרר והוא אמר לכולם ששרה היא אחותו, ולקחו אותה לארמונו של אבימלך. אם השם לא היה מתגלה אל אבימלך בחלום ומגלה לו את האמת, ששרה היא אשת איש, הוא היה נכשל בה. וכששאל אבימלך את אברהם: מה ראית לומר על אשתך שהיא אחותך, הלא כמעט נכשלתי בה? אמר לו אברהם: כי אמרתי – רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני… כלומר, אברהם ראה שאין יראת שמים בגרר ומיד ידע – יש כאן סכנה! מי יודע אם לא ירצחו אותי בשביל התאווה שלהם לאשתי?

מניין ידע אברהם אבינו שאין יראת שמים בגרר? כאשר נכנס לגבולות הארץ, הדבר הראשון ששאלו אותו היה על שרה אמנו: מי זאת? איזו שאלה היא זו לשאול אדם זר שנכנס למדינה?! על פי כל אמות המידה המוסריות היו צריכים לשאול אותו האם יש לך מקום ללון? מקום לאכול? וכדומה, אך לא לשאול אותו מי זאת האישה שאיתו. לכן, מיד כשנשאל שאלה זו ידע אברהם אבינו שאין יראת שמים במקום הזה וממילא אין גם יושר, לכן צריך להיזהר.

אף שנמצאות בעולם אי-אילו אמות מידה של יושר וסדר טוב, וגם ישנם אנשים שלכאורה מתנהגים ביושר, אפילו שהם לא יראי שמים, באמת זהו רק עד גבול מסוים, עד שהם עומדים במצב של לחץ או כאשר יש אינטרס באופק, וכל שכן כאשר ישנה היסחפות חברתית או רוח סערה בעולם, כמו שהיה בימי הנאצים שהיו אומה מסודרת מאוד ותרבותית, אך ברגע שנכנסו ללחץ כלכלי וקם להם מנהיג סוחף עם "תורה" סוחפת, מיד הפכה ארצם לבית מטבחיים ענק, ואותם "בני תרבות" ו"אניני דעת" לא הזדעזעו כלל לראות גופות מתגוללות בכל פינה.

אבל הצדיקים אינם כן, מכיוון לאורך כל הדורות הם היו מוכנים למות עבור האמת. ולא רק הצדיקים, אלא אפילו יהודים פשוטים היו מוכנים למות בשביל האמונה והאמת, ובאמת רק כך יכולה להיות "אמת" – אם מוכנים למות בשבילה.

(מתוך בגן החכמה מאת המחבר)