חיים טובים? זה בידיים שלך!

אדם עובר שינויים פתאומיים
כל שעה בחייו. שעה הוא שמח,
שעה עצוב וממורמר. שעה אחת
יש לו שלום בית ושעה אחרת
מחלוקת. מה גורם לזה?

בשדי יער – פרק 55

בפרקים הבאים ניגע בהתבודדות העיקרית – חשבון נפש, וידוי דברים ומשפט. התבודדות היא היסוד החשוב בכל היהדות, כפי שנבאר, ואדם הזוכה בה, וגם זוכה להוסיף עוד חצי שעה או שעה כפי שלמדנו בפרקים הקודמים, בסופו של דבר יתעלה בלי סוף. זאת, משום שיש לו שלמות גדולה בעבודתו: חצי שעה, או שעה, של תפילה על נושא אחד, והן השעה היסודית והעמוקה של חשבון הנפש, שצריכה להיות שלמה.

זה המקום לבאר מהי הדרך הנכונה לשעה הראשונה של האדם – שעת המשפט. אך תחילה נקדים ונסביר את חשיבות המשפט שאדם שופט את עצמו.

24 בתי דינים

חשוב לדעת, כי בשמים ישנם 24 בתי דינים, ובכל שעה משעות היממה אדם נשפט בבית דין לפי מעשיו. אם מעשיו טובים דנים אותו לזכות, לכן שורה עליו שמחה והוא רואה ברכה ורווחה. אך אם מעשיו אינם טובים דנים אותו לכף חובה, לכן הוא מרגיש עצבות וכבדות, ייסורים ומניעות, כמו שנאמר: "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך" (מסכת עדויות).

למרות שעיקר משפטו של האדם הוא בראש השנה, אין זה אלא על עיקר הדין – אם יחיה או ימות, ממה יתפרנס וכן עוד עניינים כלליים. אולם, כיצד יעברו עליו כל יום וכל שעה – אם בטובה או לא ח"ו – זה תלוי בפסק הדין שניתן במשפט שעובר באותו יום ושעה, והכל לפי מעשיו.

נבין זאת מהמעשה הבא:

רבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש זי"ע פגש יהודי זקן שהיה שואב מים לפרנסתו. כששאל הבעל שם טוב לשלומו, השיב לו אותו זקן בשמחה שהכל אצלו מצוין והוא רק מודה להשם שנתן לו כוח להתפרנס בכבוד.

במפגש הבא ביניהם, פניו של שואב המים הזקן היו נפולות, וכאשר שאל לשלומו החל הזקן לבכות על מר גורלו שנאלץ לבלות את ימי זקנותו בעבודה קשה שכזאת.

התפלא הבעל שם טוב על השינוי הקיצוני שחל במצב רוחו של הזקן, התבונן בעניין ואמר: "עכשיו תורצה לי קושיה במסכת "ראש השנה". המשנה אומרת שאדם נשפט בראש השנה, והגמרא אומרת שהאדם נשפט בכל יום ובכל שעה, וקשה הדבר: אם שופטים את האדם בראש השנה, ולמעשה אז קובעים מה יהיה איתו בכל יום ויום מימות השנה, בשביל מה צריכים לשפוט אותו שוב בכל יום ובכל שעה מחדש?"

הבעל שם טוב הסביר, שלפי ההבדל במצב רוחו של אותו יהודי משעה זו לשעה אחרת – הכל מתורץ. אמנם בראש השנה שופטים את האדם במה יעבוד וכמה ירוויח וכדומה, אבל איך יקבל את זה – בנחת או בצער – זה נקבע כל יום ובכל שעה, לפי המעשים שלו באותו זמן.

אמנם שפטו את אותו זקן בראש השנה – פרנסתו תהיה משאיבת מים, אך כיצד יקבל את היותו שואב מים – בשמחה ובאהבה, או לחילופין – במרירות, זה כבר נקבע בכל יום ובכל שעה על פי המשפט של אותו היום והשעה. בשעה שיוצא זכאי בבית דין של מעלה נותנים לו משמים שמחה וברכה, והוא מרגיש שחייו טובים ומאושרים. ובשעה אחרת, כאשר הוא נמצא חייב בדין פוסקים לו משמים שיהיו לו ייסורים לכן הוא מרגיש קושי ומרירות.

זה המקום לבאר ולהאיר את תשומת לב הקוראים לכך, שעל ידי תשובה, תפילה וצדקה – יכול האדם לשנות גם את מה שנקבע לו בראש השנה, וכל שכן את מה שנקבע לו בכל יום ושעה.

סיבה ומסובב

מהמעשה הנ"ל יכול כל אחד להבין מדוע הוא רואה שינויים בחייו מיום ליום ומשעה לשעה – הן במצב רוחו, ביחסיו עם בני ביתו וכן הלאה. פעם יש לו שעה מלאה בהצלחה והכל מסתדר לו מצוין, מצב הרוח שלו בהתאם וכן הלאה. ושעה אחרת, נופלת עליו חולשה ועצבות והכל משתבש. שעה אחת יש לו שלום בית והוא חי עם אשתו באחווה ורעות, ובשעה אחרת מתעוררת מחלוקת ביניהם על איזו שטות קטנה. שעה אחת הכל מבולבל וסגור, ולפתע, בשעה אחרת, הכל זורם ומתנהל ביעילות ובזריזות.

ההסבר היחידי לשינויים הפתאומיים הללו הוא שבכל שעה דנים את האדם, ואם הוא נדון לייסורים אז הייסורים ‘מתלבשים’ בכל תחומי חייו – בריאות, מצב רוח, שלום בית, פרנסה וכו’. או, שהדין הומתק ואז הכל משתחרר.

ההשגחה שבכל רגע

כל דבר שמצער את האדם, אפילו הקל שבקלים – אפילו גירוד הראש, הכל הוא בגדר ייסורים עליהם החליטו בבית דין של מעלה. לכן צריך האדם להתעורר מהם לתשובה ולא לתלות בטבע ובמקרה.

כתוב בגמרא (חולין ז): "אמר ר’ חנינא: אין אדם נוקף (פוצע) אצבעו מלמטה, אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, שנאמר (תהלים לז, כג): "מה’ מצעדי גבר כוננו", וכן (משלי כ, כד): "ואדם מה יבין דרכו". עוד נאמר בגמרא (ערכין טז): "עד היכן תכלית ייסורין? (מה הדבר הקטן ביותר שנחשב לייסורים), אמר רבי אלעזר: כל שארגו לו בגד ללבוש ואין מתקבל עליו. רבי שמואל בר נחמני אמר: יותר מזה אמרו, שאפילו נתכוונו למזוג לו בחמין ומזגו לו בצונן, או בצונן ומזגו לו בחמין, זה כבר נקרא ייסורים. מר, בנו של רבינא, אמר: אפילו נהפך לו חלוקו. בברייתא שנו: אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלוש פרוטות, ועלו בידיו שתיים, גם זה נקרא ייסורים…"

לכן, צריך האדם להפנים היטב לליבו את האמונה שכל שמחה ונחת שיש לו, וכן כל צער או קושי – אינו מקרה או טעות, אלא הכל מכוון מלמעלה על פי דין ומשפט לפי מעשיו.

(מתוך בשדי יער מאת המחבר)