מיסטר פרזידנט, לא בשבילי

בתור אזרח אמריקאי בעיר הבירה
וושינגטון לא הרגשתי אותו בכלל, אז
איך יעלה על הדעת שהוא ישפיע עלי
בחיים הנוכחיים, במרחק עשרת אלפי
קילומטרים מהבית הלבן?

נולדתי בעיר הבירה של ארצות הברית, וושינגטון. מרחק קילומטר וחצי בלבד הפריד בין דירתה הצנועה של הוריי לבין הבית הלבן. אני זוכר היטב את המצעד הגדול שהיה בשדרת העצמאות ("אינדפנדנס אווניו") – ממש מול הדירה שלנו – כאשר החיילים האמריקאים חזרו מקוריאה ב-1953. אמנם הייתי ילד קטן בן ארבע, אבל אני זוכר היטב איך שאבי ז"ל הרים אותי על כתפיו וראיתי את הנשיא אייזנהאואר צועד בראש הכוחות, ואחריו שיירה של טנקים. זה עשה רושם כביר על זכרונו של ילד קטן…

היו עוד כמה פעמים בהן ראיתי נשיאים. אבי ז"ל אהב את משחק הספורט בייסבול, ולוושינגטון תמיד הייתה קבוצה בליגה הלאומית ("מייג’ור ליגס"). תמיד היו משחקים את המשחק הפתיחה של העונה באצטדיון של וושינגטון, ואבי ז"ל היה דואג להשיג כרטיסים. מסורת אמריקאית מדורי דורות היא, שנשיא המדינה זורק את הכדור הראשון של המשחק הראשון. באופן זה, זכיתי לראות גם את הנשיאים ג’ון קנדי ולינדון ג’ונסון.

עם כל זה שהייתי ילד אמריקאי וגדלתי בעיר הבירה וושינגטון, מעולם לא הרגשתי שום השפעה של נשיא ארצות הברית על חיינו. הכרנו כמה אנשי קונגרס, מפני שאבא היה קצב וכמה מהם נהגו לקנות בשר ממנו. אך אבא מעולם לא ביקש מהם טובות. לא עניין אותנו כל כך מה הם היו עושים בגבעת הקפיטול. אבי היה חייל משוחרר ממלחמת עולם השנייה ואמא הייתה ניצולת שואה – ההורים פשוט רצו להתפרנס ולגדל את הילדים שלהם בשלום. חוץ מזה, לא עניין אותם לא נשיא ולא קונגרס. העיקר שיהיה אפשר לחיות עם קצת שקט ורוגע…

הבא נקפוץ קדימה חמישים וכמה שנים. ברוך השם, אני כבר כמעט ארבעים שנה בארץ, עם צרור של נכדים, בן פורת יוסף. בתור חסיד ברסלב, רב ומשפיע רוחני, ותלמיד של מורי ורבי האהוב הרב שלום ארוש שליט"א, כיצד ייתכן שנשיא ארצות הברית משפיע על חיי? בתור אזרח אמריקאי בעיר הבירה וושינגטון לא הרגשתי אותו בכלל, אז איך יעלה על הדעת שישפיע עלי בחיים הנוכחיים, במרחק עשרת אלפי קילומטרים מהבית הלבן?

הוא משפיע ועוד איך משפיע. עליי להקדים ולומר שאיננו עוסקים בפוליטיקה בכלל, לא בישיבת "חוט של חסד" ולא באתר ברסלב ישראל. אני לא ימני, שמאלני, או מרכזי – ההיפך, משתדל להיות תורני וחסידי. סתם יהודי כשר. הלוואי. אך עם כל זה, מיסטר נשיא ארצות הברית נכנס לי ולעוד כמה אלפי יהודים טובים לקישקעס ממש. כיצד?

האתגר הגדול של בני תורה כיום הוא לחתן ילדים. כבר מזמן, רובם לא יכולים להעמיד דירות לרשות ילדיהם – לא בשכירות ולא בקנייה – באזורים החרדים המבוקשים של בני ברק וירושלים. המחירים אסטרונומים ופשוט אין סיכוי, במיוחד כשצריך לחתן שורה של צאצאים, בלי עין הרע, שנה אחרי שנה.

הערים ביתר, קריית-ספר/מודיעין, עלית ועמנואל מאוד הקלו על מצוקת הדיור בקרב ציבור בני התורה, והיוו פתרון לרבבות זוגות מאושרים. אך כעת, "מיסטר פרזידנט" האמריקאי דחף את אפו לעניינים הלא שייכים לו והקפיא את הבנייה מעבר לקו הפיקטיבי שנקרא ירוק. במו ידיו, הוא גרם ליוקר מרקיע שחקים לא רק מעבר לקו הירוק אלא בכל הארץ, עקב הביקוש לדיור וללא היצע מספיק בכלל.

מיסטר נשיא מכתיב לנו איפה לחתן ואיפה לא לחתן, איפה לשלוח את ילדינו ואיפה לא לשלוח את ילדינו. הוא גם לא מאפשר למשפחה ברוכת ילדים בביתר או בברכפלד להוסיף חדר. מיסטר נשיא, אתה לא בשבילי.

אבל רגע, איפה האמונה? יש לנו עסק עם אובמה או עם הקב"ה?

נכון, קוראים יקרים, זה לא אובמה. זה הקב"ה.

לא פלא שאובמה שולט עלינו – הרי בעל המאה הוא בעל הדעה. אי אפשר להושיט יד של קבצן ברגע זה, ואחרי שכספי הנדבן בידך לטעון "אני בעל הבית". זה לא עובד ככה בחיים…

תאוות הממון, חוסר האמונה וחוסר הביטחון שלנו פשוט נותנים לאמריקאים ולנשיאם בראש לשלוט עלינו. אין חדש תחת השמש, הרי ננמ"ח רבי נחמן מברסלב הזהיר (ליקוטי מוהר"ן קמא, תורה ל"ו): "וְזֶהוּ כְּלָל, כִּי כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל הוּא מֻשְׁרָשׁ בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב. וְשִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב, מֻשְׁרָשִׁים בְּשִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. וְזֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים, שֶׁכְּנֶגֶד שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב, הֵם שִׁבְעִים לָשׁוֹן. שֶׁכָּל לָשׁוֹן וְלָשׁוֹן יֵשׁ לָהּ מִדָּה רָעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֶרְתָּהּ. וּמֵחֲמַת הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ הֵם מְרֻחָקִים מִשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. וּכְשֶׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב בָּאָה בַּגָּלוּת תַּחַת יַד שִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת, הַיְנוּ בְּמִדּוֹתֵיהֶם הָרָעִים…"וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר", הַיְנוּ בַּגָּלוּת בַּמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן".

למה התכוון רבינו הקדוש כשאמר: "בַּגָּלוּת בַּמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן"? הסביר לי הגה"צ האדמו"ר ממעליץ שליט"א, שכאשר ישראל נוהגת במידה רעה מסוימת היא נופלת בגלות תחת אותה אומה הממונה על המידה הרעה הזאת, כפי שהסביר רבינו זצ"ל בתורה ל"ו.

לאור כל הנ"ל, הכל בא על מקומו. אם היו שואלים אותי מהי המידה הרעה של האמריקאים הייתי עונה מיד, "אפיקורסות – כולם שם מאמינים בתורת כוחי ועוצם ידי". אנחנו אשמים שאין לנו מדינה ריבונית בכלל, ושהם שולטים בנו. כי ברגע שנחזק את אמונתנו בבורא עולם ונשבור את קליפת האפיקורסות, האמריקאים יאבדו כל שליטה עלינו. זה בדוק.

אם כן, הדרך "להפשיר את ההקפאה" ולהשתחרר מהעול האמריקאי – היא לחזק את האמונה. עתה יותר מתמיד זהו צו השעה לעסוק בהפצה – להפיץ ספרים ודיסקים. עצם עתיד המדינה תלוי בחיזוק מידי של האמונה. נגמרו הימים של ההפגנות, ההשתדלות הפוליטית וה"כוחי ועוצם ידי". רק תשובה וחיזוק מסיבי של אמונה יעזרו לנו. הקב"ה, מצידו, ישמח לשבור את עול הגויים מעל צווארנו ולהוליך אותנו קוממיות בכל חלקי ארץ ישראל, בקרוב ממש, אמן סלה.

* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס" בכתובת www.lazerbrody.net