מסכת טהרות פרק ה משנה ח-ט

ה,ח  שוטה אחת בעיר, או נוכרית, או כותית–כל הרוקין שבעיר טמאין.  מי שדרסה אישה על בגדיו, או שישבה עימו בספינה–אם מכירתו שהוא אוכל בתרומה, כליו טהורין; ואם לאו, ישאלנה.

 

ה,ט  עד אומר נטמאת, והוא אומר לא נטמאתי–טהור.  שניים אומרין נטמאת, והוא אומר לא נטמאתי–רבי מאיר מטמא; וחכמים אומרין, הוא נאמן על ידי עצמו.  עד אומר נטמא, ושניים אומרין לא נטמא–בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים, טהור.  שניים אומרין נטמא, ועד אומר לא נטמא–בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים, טמא.  עד אומר נטמא ועד אומר לא נטמא, אישה אומרת נטמא ואישה אומרת לא נטמא–ברשות היחיד, טמא; וברשות הרבים, טהור.