מסכת מקוות פרק ד משנה א-ב

ד,א  המניח כלים תחת הצינור, אחד כלים גדולים ואחד כלים קטנים–אפילו כלי גללים, וכלי אבנים, וכלי אדמה–פוסלין את המקוה.  אחד המניח, ואחד השוכח, כדברי בית שמאי; בית הלל מטהרין בשוכח.  אמר רבי מאיר, נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל.  ומודים בשוכח בחצר, שהוא טהור.  אמר רבי יוסי, עדיין המחלוקת במקומה עומדת.

 

ד,ב  המניח טבלה תחת הצינור–אם יש לה לזביז, פוסלת את המקוה; ואם לאו, אינה פוסלת את המקוה.  זקפה לידוח–בין כך ובין כך, אינה פוסלת את המקוה.