מסכת מקוות פרק ב משנה ג-ד

ב,ג  ספק מים שאובין שטיהרו חכמים:  ספק נפלו, ספק לא נפלו, אפילו נפלו, ספק יש בהם ארבעים סאה ספק שאין בהן, שני מקוות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו, נפל לאחד מהן ואינו יודע באיזה מהן נפל–ספקו טהור, מפני שיש לו במה יתלה.  היו שניהם פחותים מארבעים סאה, ונפל לאחד מהן ואינו יודע באיזה מהן נפל–ספקו טמא, מפני שאין לו במה יתלה.

 

ב,ד  רבי אליעזר אומר, רביעית מים שאובין בתחילה, פוסלין את המקוה, ושלושת לוגין על פני המים; וחכמים אומרין, בין בתחילה ובין בסוף, שיעורו שלושת לוגין.