מסכת נידה פרק ה משנה ג-ד

ה,ג  תינוקת בת יום אחד, מיטמאה בנידה; ובת עשרה ימים, מיטמאה בזיבה.  תינוק בן יום אחד–מיטמא בזיבה, ומיטמא בנגעים, ומיטמא בטמא מת, וזוקק לייבום, ופוטר מן הייבום, ומאכיל בתרומה, ופוסל מן התרומה, ונוחל, ומנחיל, וההורגו חייב, והרי הוא לאביו ולאימו כחתן שלם.

 

ה,ד  בת שלוש שנים ויום אחד, מתקדשת בביאה; ואם בא עליה יבם, קנאה.  וחייבין עליה משום אשת איש, ומטמא את בועלה לטמא משכב תחתון כעליון.  נישאת לכוהן, תאכל בתרומה; בא עליה אחד מן הפסולין, פסלה מן הכהונה.  בא עליה אחד מכל העריות האמורות בתורה–מתים על ידה, והיא פטורה.  פחות מכן, כנותן אצבע בעין.