מסכת מכשירין פרק ו משנה ה-ו

ו,ה  תולדות למים–היוצא מן העין, מן האוזן, מן החוטם, מן הפה, מי רגליים בין גדולים בין קטנים, לדעתו ושלא לדעתו.  תולדות לדם–דם שחיטה בבהמה ובחיה ובעופות הטהורים, ודם היקז לשתייה.  מי החלב, כחלב.  והמוחל–כשמן, שאין המוחל יוצא מידי שמן, דברי רבי שמעון; רבי מאיר אומר, אף על פי שאין בו שמן.  דם השרץ, כבשרו–מטמא, ואינו מכשיר; ואין לנו כיוצא בו.

 

ו,ו  אלו מטמאין, ומכשירין:  זובו של זב, ורוקו, ושכבת זרעו, ומימי רגליו, ורביעית דם מן המת, ודם הנידה.  רבי אליעזר אומר, שכבת זרע אינה מכשרת; רבי אלעזר בן עזריה אומר, דם הנידה אינו מכשיר.  רבי שמעון אומר, דם המת אינו מכשיר; אם נפל על הדלעת–גורדה, והיא טהורה.