זה הולך עם שיר וריקוד

העולם מציע ים של ניגודים וסתירות,
בלבולים ומבוכות. אבל בקולו הצלול של
רבי נחמן מברסלב אנו מקבלים
הכוונה. את האמת השפויה על מה
שרציתם לדעת ואולי לא העזתם לשאול.

מבצר המרגליות, חלק 1

בתוך ים האפשרויות, הניגודים והסתירות הקיצוניים של זמננו, המבלבלים ומביכים אותנו על כל צעד ושעל, חיוני יותר מתמיד לכל אחד מאיתנו, ולכל העולם כולו, הנחל נובע מקור חכמה – קולו הצלול של רבינו נחמן מברסלב, המשמיע את האמת הצרופה והשפויה, בנעימות עם עצה נכונה.

תורתו של רבי נחמן מברסלב מובאת באוסף עשיר של ספריו המקוריים הכוללים את מאמריו, שיחותיו, פתגמיו, משליו וסיפוריו. עם זאת, עצם ריבוי הספרים יש בו כדי להרתיע את המעוניין להכיר את תוכנם, קשה יהיה לו לדעת במה להתחיל ואיך להמשיך.

סדרת "מבצר המרגליות" הינה לקט מהמקורות הנ"ל, המתמצתת בתוכה את רעיונותיו הבסיסיים ביותר של רבינו בנושאי אמונה, תקווה, התחזקות, תמימות ופשיטות, שמחה, התעלות רוחנית, תפילה מהלב, תשוקה וכיסופין לקדושה, טהרת המחשבה וטהרת הלב, ארץ ישראל, משיח ועוד.

מטרתי, בעזרת השם, היא לספק תוכן ברור ולהדגיש את המסר היוצא ממנו ודרך יישומו. ואני תפילה שבעזרת השם סדרה זו תתרום להפצת תורתו של רבינו בכל העולם כולו, ולעורר אנשים לפנות לבורא העולם ו"לקרוא כולם בשם ה’ ולעבדו שכם אחד" (צפניה ג, ט), עד ש"ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים" (ישעיה יא, ט).

ואמר רבינו: "אני יודע חכמות שאם הייתי מתחיל לגלות מעט מהחכמות שאני יודע, היו יכולים לחיות על ידי התענוג של השגת החכמות האלו לבד, בלי שום אכילה ושתייה. והיה כל העולם בטלים בכלות הנפש לשמוע חכמתי, והיו בני אדם יוצאים מחיותם מעצם הפלגת מתיקת נעימת עריבת החכמות שהייתי מגלה… אך איני יכול לגלותם לבני אדם…" (שיחות הר"ן קפ"א).

אבל את הדברים שרבי נחמן מברסלב אכן גילה, אנו מביאים בסדרה זו כהווייתם, בלשון רבינו ממש. למשל, מה הוא גילה לנו על השיר והריקוד והתורות שלו?

השיר והריקוד של התורות שלי

"העולם לא טעמו אותי כלום עדיין. אילו היו שומעין רק תורה אחת שאני אומר עם הניגון והריקוד שלה, היו כולם בטלים בביטול גמור. היינו, כל העולם כולו, אפילו חיות ועשבים וכל מה שיש בעולם, הכל מתבטלין בכלות הנפש מגודל עוצם התענוג המופלא והמופלג מאוד מאוד.

"ואפשר להבינו, כי מי שהוא יודע ניגון וריקוד, הנה מי שמנגן מטבע הניגון שנמשך נפש השומע אחר הניגון ומתבטל בכלות הנפש אחר תנועות הניגון, כפי כל תנועה ותנועה של הניגון, כפי מה שיש כוח לאותה התנועה לשבר ולעורר הנפש להמשיכה אחריה, מכל שכן מי שיכול לרקוד שיהיה הריקוד מכוון ממש כפי תנועת הניגון – כי יש תנועות בכל איבר ואיבר ששייך לתנועות הניגון, שאצל זאת התנועה צריכין לנענע בראשו או לכפול עצמו, וכיוצא בשאר איברים וברגליים, שצריכין לעשות תנועה בגופו וברגליו כפי תנועות הניגון מכוון ממש…

"ובפרט מי שמנגן ניגון עם דיבורים ושיר, שמסדר שיר ודיבורים עם תנועת הניגון, שהשיר והדיבורים שייכים בכיוון גדול להניגון, שמשקל השיר מכוון ממש כפי נעימות הניגון, וגם הריקוד מכוון ממש כפי נעימות הניגון ומשקל השיר, כי כולו אחד…

"כשזוכין לשמוע ניגון כזה עם שיר ודיבורים ועם ריקוד כזה שכולם שייכים לזה בכיוון גדול ממש, כי הדיבורים, דהיינו השיר והניגון והריקוד כולו אחד ממש, כשזוכין לשמוע זאת, אזי מתבטלים ממש בכלות הנפש מגודל עוצם התענוג המופלא.

"וזהו התענוג הגדול מכל התענוגים ואין תענוג גדול מזה, ומי שלא טעם זאת אינו יודע כלל מתענוג. אשרי עין ראתה זאת, כי גם בעולם הבא אין הכל זוכין לשמוע ולראות זאת, רק: ‘מי שטרח בערב שבת’ וכו’. ואלו העומדים סביבו אין יכולין ויודעין מה לעשות, רק יש להם כלות הנפש והשתוקקות נפלא מעוצם התענוג, והוא עומד באמצע ועושה כנ"ל. ומי שהוא יודע ניגון וריקוד יוכל לשער מעט בליבו עוצם נעימות עונג והשתוקקות הנ"ל, בכלות הנפש ממש, עד שמתבטלים לגמרי, והבן.

"גם כל מי שסמוך ומקורב יותר, נעשה אצלו התנועות ממילא, כנראה בחוש במשל הנ"ל, שמי שסמוך יותר אל הניגון והריקוד מבין ביותר, נעשין אצלו ממילא כל התנועות של הניגון והריקוד מחמת גודל התענוג, כנראה בחוש שכשאדם שומע ניגון וריקודים, מחמת התענוג שנמשך אחר הניגון, הוא עושה אחריו גם כן אותן התנועות והוא מנגן ומרקד גם כן קצת, כי נעשה אצלו ממילא תנועות הניגון והריקוד. כמו כן כשמקורב יותר אל הקדושה, כל מה שסמוך יותר אל התורה והניגון והריקוד, נעשה גם כן אצלו התנועות של כל הנ"ל של הקדושה ממילא" (חיי מוהר"ן ש"מ).

(מתוך מבצר המרגליות מאת המחבר)