מסכת עוקצים פרק א משנה ג-ד

א,ג  אלו מיטמאין ומטמאין, ולא מצטרפין:  שורשי השום והבצלים והקפלוטות בזמן שהן יבשין, והעמוד שאינו מכוון כנגד האוכל, ויד הפרכיל טפח מכאן וטפח מכאן, יד האשכול כל שהוא, וזנב של אשכול שריקנה, ויד המכבד של תמרה ארבעה טפחים, וקנה של שיבולת שלושה טפחים, ויד כל הנקצרים שלושה, ושאין דרכן להיקצר ידיהן ושורשיהן כל שהן, ומלעין של שיבולין–הרי אלו מיטמאין ומטמאין, ולא מצטרפין.

 

א,ד  אלו לא מיטמאין, ולא מטמאין, ולא מצטרפין:  שורשי קולסי אכרוב, וחלפות תרדין, והלפת, את שדרכן להיגזז ונעקרו; רבי יוסי מטמא בכולן, ומטהר בשורשי קולסי אכרוב והלפת.