בגן האמונה המבואר עמוד רצא

בגן האמונה המבואר עמוד רצא

לָכֵן, אִם אָדָם רוֹצֶה לְהִנָּצֵל מִיִסּוּרִים, עָלָיו לִלְמֹד לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ. דְּהַיְנוּ, לְהַקְדִּישׁ שָׁעָה בְּכָל יוֹם לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ עַל כָּל מַחְשָׁבָה, עַל כָּל דִּבּוּר וְעַל כָּל מַעֲשֶׂה – אִם נָהַג כָּרָאוּי אִם לָאו. וְעַל כָּל מַה שֶּׁלֹּא נָהַג כָּרָאוּי, יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה. וְאָז חָל עָלָיו הַכְּלָל, שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵשׁ דִּין לְמַטָּה – אֵין דִּין לְמַעְלָה.

לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים בְּחִיּוּךְ

אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה בְּכָל יוֹם שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת, אֲזַי גַּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יֵצֵא זַכַּאי בַּדִּין, מֵאַחַר שֶׁבְּכָל יוֹם מִימוֹת הַשָּׁנָה הוּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל עֲווֹנוֹתָיו. וְכֵן מֻבְטָח לוֹ, שֶׁאַחֲרֵי 120 שָׁנָה יֵצֵא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה זַכַּאי, וְלֹא יִרְאֶה פְּנֵי גֵּיהִנֹּם! כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ:
"בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וְכִי אָדָם יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה יוֹם יָמוּת? אָמַר לָהֶם: וְכָל שֶׁכֵּן, יָשׁוּב הַיּוֹם, שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר. וְנִמְצָא כָּל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה".
בּוֹא וּרְאֵה, כַּמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחְמָן. שֶׁנָּתַן לָאָדָם אֶפְשָׁרוּת לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה לְהִנָּצֵל מִן הָעֹנֶשׁ. וְנוֹסָף לְכָךְ – לְקַבֵּל שָׂכָר עַל כָּךְ!
כָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן אֲמִתִּי: אִם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הָרָשֻׁיּוֹת הַשּׁוֹפְטוֹת הָיוּ נוֹתְנוֹת לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְהִתְוַדּוֹת עַל פְּשָׁעָיו; וְאָז הָיוּ מוֹחֲלִים לוֹ, וְגַם נוֹתְנִים לוֹ פְּרָס גָּדוֹל. הַאִם הָיָה אֶחָד, שֶׁלֹּא הָיָה עוֹשֶׂה זֹאת?
כְּדֵי לְהַמְחִישׁ אֵיךְ הָיָה הָעוֹלָם נִרְאָה, אִם הַמִּשְׁפָּט בָּעוֹלָם הַזֶּה הָיָה מִתְנַהֵג כְּמוֹ הַמִּשְׁפָּט שֶׁל מַעְלָה, נָבִיא מָשָׁל:
אָדָם נוֹסֵעַ בִּמְכוֹנִית, עוֹבֵר בְּאוֹר אָדֹם, וְעוֹצֵר אוֹתוֹ שׁוֹטֵר. מִיָּד הַנֶּהָג יוֹרֵד מֵהַמְּכוֹנִית, עוֹמֵד וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה. וְכָךְ הוּא אוֹמֵר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִנְנִי מִתְוַדֶּה לְפָנֶיךָ, שֶׁעָבַרְתִּי בְּאוֹר אָדֹם. הֲרֵינִי מִתְחָרֵט עַל כָּךְ בַּחֲרָטָה גְּמוּרָה, וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתִּסְלַח לִי, וְשֶׁתִּמְחַל לִי עַל חֶטְאִי הַגָּדוֹל. וַהֲרֵינִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי בְּקַבָּלָה גְּמוּרָה לֹא לַחֲזֹר כָּל יְמֵי חַיַּי לִנְסֹעַ בְּאוֹר אָדֹם.
הַשּׁוֹטֵר שֶׁשּׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ מִתְוַדֶּה וּמְבַקֵּשׁ סְלִיחָה, מִיָּד פָּג כַּעְסוֹ, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ בְּפָנִים מְאִירוֹת: בַּתְּחִלָּה חָשַׁבְתִּי לָתֵת לְךָ: 1. קְנָס כַּסְפִּי גָּבוֹהַּ. 2. לִשְׁלֹל לְךָ אֶת הָרִשְׁיוֹן. 3. לְהַזְמִין אוֹתְךָ לְבֵית מִשְׁפָּט. אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה שֶׁחָזַרְתָּ בִּתְשׁוּבָה, לָכֵן, הַכֹּל מָחוּל לְךָ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּגִּיעַ לְךָ פְּרָס, שֶׁעָשִׂיתָ תְּשׁוּבָה. וְהַשּׁוֹטֵר מוֹצִיא פִּנְקַס צֶ’קִים וְרוֹשֵׁם לַנֶּהָג צֶ’ק עַל סַךְ מֵאָה אֶלֶף דּוֹלָר, מַרְעִיף עָלָיו בְּרָכוֹת לָרֹב וְאוֹמֵר לוֹ: סַע לְשָׁלוֹם!
אִם הָיָה הָעוֹלָם הַזֶּה מִתְנַהֵג כָּךְ בֶּאֱמֶת, הַאִם יֶשְׁנוֹ נֶהָג, שֶׁלֹּא הָיָה עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בְּמִקְרֶה כָּזֶה, וְהָיָה מַעֲדִיף לְקַבֵּל שְׁלִילַת רִשְׁיוֹן, קְנָס כַּסְפִּי וְהַזְמָנָה לְבֵית מִשְׁפָּט, וּלְהַפְסִיד מֵאָה אֶלֶף דּוֹלָר, שֶׁהֵם הַשָּׂכָר עַל הַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשָׂה? הֲיֵשׁ בַּנִּמְצָא כָּזֶה אָדָם בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא טִפֵּשׁ כָּל כָּךְ?
כָּךְ בְּדִיּוּק מִתְנַהֵג בְּעוֹלַם הָאֱמֶת! אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם נָתַן לָאָדָם אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אַחֲרֵי שֶׁחָטָא כָּל חֵטְא שֶׁבָּעוֹלָם, אַתָּה לֹא תַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה? אַתָּה לֹא תַּעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם שָׁעָה שֶׁל חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, שֶׁבָּהּ אַתָּה בּוֹדֵק אֶת עַצְמְךָ, מֶה עָשִׂיתָ מֵאֶתְמוֹל וְעַד הַיּוֹם, בְּאֹפֶן שֶׁבְּכָל יוֹם תְּתַקֵּן אֶת כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וּבְכָךְ תִּנָּצֵל מִן הַדִּין? אַתָּה תַּגִּיד, שֶׁאֵין לְךָ זְמַן? שֶׁאֵין לְךָ מַה לּוֹמַר שָׁעָה שְׁלֵמָה? אוֹ אוּלַי אֵין לְךָ עֲווֹנוֹת? אַתָּה צַדִּיק גָּמוּר? הֲיֵשׁ אָדָם שֶׁמַּאֲמִין בְּכָל זֶה, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת כָּל יוֹם, וְיַעְדִּיף לִסְבֹּל יִסּוּרִים בִּגְלַל הָעֲווֹנוֹת שֶׁלּוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְגַם בָּעוֹלָם הַבָּא, וּלְוַתֵּר עַל הַשָּׂכָר הָרַב שֶׁיֵּשׁ עַל מִצְוַת הַתְּשׁוּבָה?
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֲמָיו נוֹתֵן לָאָדָם אֶפְשָׁרוּת לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה לְהִנָּצֵל מִדִּין שֶׁל מַעְלָה, וְעוֹד לְקַבֵּל פְּרָס! כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הוּא לוֹמַר כַּמָּה מִלִּים שֶׁל וִדּוּי וְשֶׁל חֲרָטָה! כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּנָּבִיא: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה’".