מסכת ברכות פרק ז משנה ב-ג

ז,ב  נשים ועבדים וקטנים, אין מזמנין עליהם.  עד כמה מזמנין, עד כזית; רבי יהודה אומר, עד כביצה.

 

ז,ג  כיצד מזמנין:  בשלושה, אומר נברך; בשלושה והוא, אומר ברוך הוא.  בעשרה, אומר נברך לאלוהינו; בעשרה והוא, אומר ברוך הוא.  אחד עשרה, ואחד עשר ריבוא.  במאה, אומר נברך לה’ אלוהינו; במאה והוא, אומר ברוך הוא.  באלף, אומר נברך לה’ אלוהינו אלוהי ישראל; באלף והוא, אומר ברוך הוא.  בריבוא, אומר נברך לה’ אלוהינו אלוהי ישראל אלוהי הצבאות; בריבוא והוא, אומר ברוך הוא.  כעניין שהוא מברך–כך עונין אחריו, ברוך ה’ אלוהינו אלוהי ישראל אלוהי הצבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו.  רבי יוסי הגלילי אומר, לפי רוב הקהל הן מברכין, שנאמר "במקהלות, ברכו אלוהים; ה’, ממקור ישראל" (תהילים סח,כז).  אמר רבי עקיבה, מה מצינו בבית הכנסת, אחד מרובין ואחד מועטין, אומרין ברכו את ה’.  רבי ישמעאל אומר, ברכו את ה’ המבורך.