בגן האמונה המבואר עמוד שכז

בגן האמונה המבואר עמוד שכז

הִתְחַזְּקוּת

שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן, שֶׁדִּבֵּר עִם אִישׁ אֶחָד, שֶׁהָיוּ לוֹ בִּלְבּוּלֵי אֱמוּנָה. וְחִזֵּק אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר לוֹ, שֶׁכָּל הִתְהַוּוּת מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית הָיָה רַק בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁצָּפָה ה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּהְיוּ אֲנָשִׁים, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם יִסּוּרִים בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מֵחֲמַת הַבִּלְבּוּלִים וּמֵחֲמַת הַכְּפִירוֹת הָעוֹלִים עַל מַחְשַׁבְתָּם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְהֵם יִתְגַּבְּרוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת וְיִתְחַזְּקוּ בֶּאֱמוּנָה. וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. וְעַל יְדֵי דִּבּוּרִים אֵלּוּ נִתְחַזֵּק זֶה הָאִישׁ מְאֹד תָּמִיד, בְּכָל עֵת שֶׁבָּאוּ עָלָיו בִּלְבּוּלִים הַנַּ"ל. וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁעִקַּר הַבְּרִיאָה הָיָה בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ל"ג ד’): "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה" (ש"ה רכ"ב).
וְאָמַר שֶׁהוֹלֵךְ אֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל עַל הָעוֹלָם; וְכֵן סִפֵּר כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁהוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ אֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בָּעוֹלָם. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיַּחֲזִיק עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה בְּאֵלּוּ הָעִתִּים. וְאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל מַה שֶּׁמְּסַפֵּר זֹאת – שֶׁיִּהְיֶה אֶפִּיקוֹרְסוּת בָּעוֹלָם, וְשֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק עַצְמָן בָּאֱמוּנָה, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אוֹמֵר זֹאת – אַף עַל פִּי כֵן, מִתְגַּבֶּרֶת הָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְהַבִּלְבּוּלִים. כִּי הֲלֹא גַּם דָּנִיֵּאל וְכַיּוֹצֵא הוֹדִיעוּ מִקֹּדֶם, שֶׁקֹּדֶם שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ "יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים, וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", "וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ" וְכוּ’ (דָּנִיֵּאל י"ב י’). וְאִם כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעוּ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְשֶׁיִּתְלַבְּנוּ וְשֶׁיִּצָּרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ, וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוֹ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ – אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם; וְאִם כֵּן הָיָה רָאוּי, שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לְהִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ, וְלֹא יִהְיֶה עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם; אַף עַל פִּי כֵן, יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל, וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים". אַף עַל פִּי כֵן, אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָם מְעַט הַכְּשֵׁרִים שֶׁיַּחֲזִיקוּ עַצְמָם בֶּאֱמוּנָתָם. וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּם לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְהִתְחַזְּקוּת וּלְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה קֹדֶם (ש"ה ל"ה).
מוּבָן מִשִּׂיחָה זוֹ, שֶׁאֵין עֵצָה לְהִנָּצֵל מֵהַמַּבּוּל שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסוּת, שֶׁשּׁוֹטֵף אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא לְמִי שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִלְמֹד הַרְבֵּה עַל אֱמוּנָה, וּלְחַזֵּק עַצְמוֹ הַרְבֵּה בָּאֱמוּנָה, וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵה’ עַל אֱמוּנָה. וְרָאוּי לְכָל מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו, שֶׁיִּתְאַמֵּץ בָּזֶה מְאֹד; הַיְנוּ, שֶׁיַּשְׁקִיעַ כָּל כֹּחוֹתָיו בְּלִמּוּד הָאֱמוּנָה.