בגן האמונה המבואר עמוד שלג

בגן האמונה המבואר עמוד שלג

מֵעַתָּה מוּבָן שֶׁאֵין לָאָדָם לְהִתְבַּלְבֵּל וּלְהִבָּהֵל מֵהִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲווֹת, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֶלָּא יִלְמַד בַּתּוֹרָה עַל אוֹתָהּ הַתַּאֲוָה אוֹ עַל הַמִּדָּה הָרָעָה הַמִּתְגַּבֶּרֶת אֶצְלוֹ עַל מְנָת לְהַכִּיר אוֹתָהּ וְאֶת הַדְּרָכִים לְהִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ. וְיִתְפַּלֵּל וִיבַקֵּשׁ מִבּוֹרֵא עוֹלָם שֶׁיְּבַטְּלָהּ מִמֶּנּוּ. וּבְכָל יוֹם יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ לִרְאוֹת, כֵּיצַד עָמַד בָּהּ, וּמַה יֵּשׁ לוֹ עוֹד לְתַקֵּן בָּהּ. וְאָז אֲפִלּוּ שֶׁיִּקַּח לוֹ זְמַן אָרֹךְ עַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה, בֵּינְתַיִם לֹא יִהְיֶה עָלָיו שׁוּם דִּין, כֵּיוָן שֶׁהוּא עָסוּק בְּתִקּוּנָהּ. וְאִם יַתְמִיד בַּעֲבוֹדָתוֹ, סוֹף סוֹף הוּא יְתַקֵּן הַכֹּל.
אֲבָל אִם יִפֹּל לְעַצְבוּת וּלְיֵאוּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, בָּזֶה הוּא יְאַבֵּד אֶת כָּל הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ – הַגַּשְׁמִי וְהָרוּחָנִי, וּבְוַדַּאי לֹא יוּכַל לְתַקֵּן שׁוּם דָּבָר. וְנוֹסָף לְכָךְ, הוּא יְעוֹרֵר אֶת כַּעֲסוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא עָלָיו, כִּי אֵין עֲבֵרָה גְּדוֹלָה מֵהָעַצְבוּת וּמֵהַיֵּאוּשׁ, כַּמּוּבָא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהָעַצְּבוּת וְהַיֵּאוּשׁ הֵם קָשִׁים יוֹתֵר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת וּמִכָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

הַחִסָּרוֹן הוּא הַיִּתְרוֹן

כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּבַמְּאֹרָעוֹת הַמְסֻפָּרִים בָּהּ, נִרְאֶה שֶׁלֹּא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם בָּחַר הַבּוֹרֵא דַּוְקָא בַּאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי חֶסְרוֹנוֹת, שֶׁיִּפְעֲלוּ יְשׁוּעוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל:
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה כְּבַד פֶּה, וְגָדַל בְּבֵית פַּרְעֹה. וַה’ בָּחַר דַּוְקָא בּוֹ לִגְאֹל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת.
שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר הָיָה חִגֵּר; וְלַמְרוֹת זֹאת, עָשָׂה שְׁפָטִים בַּפְּלִשְׁתִּים בִּגְבוּרָה נוֹרָאָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁגַּם אַחֲרֵי מוֹתוֹ פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ הַפְּלִשְׁתִּים.
דָּוִד הַמֶּלֶךְ הִתְחִיל אֶת חַיָּיו כִּמְנֻדֶּה וְכִמְבֻזֶּה, וְהָיָה נְמוּךְ קוֹמָה; וְלַמְרוֹת זֹאת הוּא שֶׁהִכְנִיעַ אֶת גָּלְיָת. וַה’ בָּחַר בּוֹ לְמֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל תַּחַת שָׁאוּל, שֶׁהָיָה כְּלִיל הַשְּׁלֵמוּת, וְגַם הָיָה גְּבַהּ קוֹמָה מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה.
אִשָּׁה שֶׁהִיא מִטִּבְעָהּ חֲלָשָׁה, הִיא שֶׁהוֹשִׁיעָה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִיַּד סִיסְרָא – הִיא יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי.
אַבַּיֵּי הָאֲמוֹרָא – שֶׁאֵין כִּמְעַט דַּף בַּגְּמָרָא, שֶׁאֵינוֹ מֻזְכָּר בּוֹ – הָיָה יָתוֹם מֵאָב וּמֵאֵם. אָבִיו נִפְטַר כְּשֶׁהָיָה בְּבֶטֶן אִמּוֹ, וְאִמּוֹ נִפְטְרָה בְּלֵידָתוֹ, וְזֶה לֹא מָנַע מִמֶּנּוּ לִגְדֹל וְלִהְיוֹת מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.
הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ הָיָה חוֹלֶה מְאֹד בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו, וְהָיָה הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁכָּל תּוֹרַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב עָבְרָה דַּרְכּוֹ. וְאֶפְשָׁר עוֹד לְהָבִיא רְשִׁימָה אֲרֻכָּה, שֶׁאֵין כָּאן מָקוֹם בִּשְׁבִילָהּ.
נִמְצָא שֶׁלֹּא זוֹ בִּלְבַד, שֶׁאֵין הַחֶסְרוֹנוֹת מְנִיעָה לְגַדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, הֵם הַמְבִיאִים אוֹתוֹ לְהִתְעַלּוֹת וּלְהוֹצִיא מֵעַצְמוֹ אֶת הַמֵּיטַב. מֵאַחַר שֶׁעַל יְדֵי הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, הוּא חַי בַּעֲנָוָה, וְסוֹמֵךְ רַק עַל ה’ שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ. וְהוּא מִתְפַּלֵּל אֶל בּוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁבְּיָדוֹ הַכֹּל, כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁ"אֲנִי אָמְנָם כְּלוּם, אֲבָל ה’ כָּל יָכוֹל". וְכַמּוּבָן, כַּאֲשֶׁר ה’ עוֹזֵר לָאָדָם, אֲזַי הוּא מִתְעַלֶּה בֶּאֱמֶת. וְנִמְצָא שֶׁדַּוְקָא בִּזְכוּת חֻלְשָׁתוֹ אוֹ חֶסְרוֹנוֹ, הַמְבִיאִים אוֹתוֹ לִצְעֹק הַרְבֵּה אֶל ה’, הוּא זוֹכֶה לְהַגִּיעַ לְמַעֲלוֹת רָמוֹת.
גַּם כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לָאָדָם אֵיזוֹ צָרָה, אוֹ הוּא נִרְדָּף וּמְבֻזֶּה עַל יְדֵי אֲחֵרִים – עַל יְדֵי אֱמוּנָתוֹ הוּא בּוֹרֵחַ אֶל ה’ תָּמִיד. וְאֵינוֹ נוֹפֵל לְשׁוּם עַצְבוּת, כִּי הוּא חַי בָּאֱמוּנָה, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲזֹר לוֹ בְּכָל מַצָּב. וְהוּא מִתְעַלֶּה דַּוְקָא בִּזְכוּת הַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ.