חשיפה לא רצויה

אחד האתגרים שעומדים בפני ההורים הוא החשיפה המוקדמת של ילדיהם לעולם המבוגרים, שגורם כמעט לביטול זמן ילדותם, ולא פעם מעביר מסרים בצורה מעוותת. מה עושים?

2 דק' קריאה

שרון רוטר

פורסם בתאריך 06.04.21

אחד האתגרים שעומדים בפני
ההורים הוא החשיפה המוקדמת של
ילדיהם לעולם המבוגרים, שגורם
כמעט לביטול זמן ילדותם, ולא
פעם מעביר מסרים בצורה מעוותת.
מה עושים?

אני אוהבת לצפות בטלוויזיה. יותר מזה, אודה ואתוודה שאני מכורה. עוד משחר ילדותי נהגתי לצפות כל אחר הצהריים בתוכניות של הילדים, ושנאתי את העובדה שבחופש הגדול הייתי צריכה ללכת לקייטנה, במקום להעביר את הזמן מול המסך.

אי לכך, כמו כל אמא מסורה שחוששת שמא התמכרויות עוברות בגנים, כשנולדה בתי הבכורה ביטלתי את המנוי לחברת הכבלים. כשנולדה בתי השנייה, כבר נקטנו באמצעים חמורים יותר והוצאנו את הטלוויזיה מהבית. כיום יש לנו מחשב ואינטרנט בבית. הבנות צופות בסרטים מבוקרים לפי בחירה.

באחד הימים החלטתי בתמימות לשבת עם בתי ולצפות בסרט הקלאסי של דיסני, "פינוקיו". אך אבוי לי שלא זכרתי מהילדות את התוכן של הסרט. נדהמתי לגלות את הילדים בסרט מעשנים סיגרים, מתנהגים כבריונים זועמים ושוברים ובוזזים חנויות. לאחר מכן הפכו הילדים לחמורים קטנים שבכו בכי קורע לב וביקשו לחזור הביתה לאמא. באותו רגע עצרתי את הסרט. הבנתי שעלינו לבדוק היטב את תוכן הסרטים, אפילו אם הם מוגדרים סרטי ילדים, ואפילו אם נדמה לנו שאנחנו זוכרים את הסרט מילדותנו.

צריך להבין שכל תמונה ורעיון כזה נחקקים בתודעתו של הילד, ועלולים ליצור דמיונות ופחדי שווא. בגיל הרך קשה לילדים להבדיל בין דמיון ומציאות, והם נוטים לקבל את פני הדברים כפי שהם מוגשים ומצויירים להם. לכן אני מרגישה שצריך גם להיזהר מהתופעה החדשה של סרטי התלת-מימד, שמחזקת את הבלבול בין דמיוני לאמיתי, ויש להוציאם מחוץ לתחום לגילאים האלו.

אני מודה שבחשיפה הקצרה שלי לערוצי הילדים, נוכחתי שחלק מהערוצים החדשים לא רעים בכלל. אבל התכנים שלהם לפעמים מבולבלים, מפוזרים, ולא ממוקדים בנושאים שבאמת חשובים. תכנים כמו "ואהבת לרעך כמוך" על כל גווניו, סיפורי התנ"ך בהנפשה, הדגשת הכוח שיש בידם של הילדים היהודים ליצור שינוי מהותי בעולם והצגת עולם טוב יותר, עולם של משיח – אינם מקבלים את הבמה לה הם ראויים.

תכנים זרים, שאינם קשורים לישראל, משתרבבים פה ושם בתוכניות מיובאות ומדובבות, כמו חג המולד וחג הפסחא, שמות זרים לדמויות, ועידוד השפה הזרה. (לימוד אנגלית הוא נושא שחוזר על עצמו שוב ושוב בכל מיני גרסאות).

הילדים של היום רגישים ופיקחים הרבה מעבר למה שאנחנו היינו, לכן היכולות הרוחניות שלהם עצומות מאוד. החשיפה המוקדמת של הילדים לעולם המבוגרים, מבטלת כמעט את זמן הילדות, ומעבירה לעיתים מסרים שנתפסים בצורה שגויה ומעוותת בעיני הילדים.

הלוואי ומנהלי התוכן של הערוצים האלו יבינו את החשיבות של התפקיד שלהם, ומתוך דיוק, לימוד ומחשבה, יעבירו לילדים שלנו את המסרים הנכונים, תוך העמקת הזהות והמסורת היהודית, לימוד ערכי התורה, ועידוד הרוחניות והתפילה.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה