מסכת פיאה פרק ב משנה א-ב

ב,א  ואלו מפסיקין לפיאה–הנחל, והשלולית, ודרך היחיד, ודרך הרבים, ושביל הרבים, ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים, והבור, והניר, וזרע אחר.  הקוצר לשחת מפסיק, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים, אינו מפסיק, אלא אם כן חרש.

 

ב,ב  אמת המים שאינה יכולה להיקצר כאחת–רבי יהודה אומר, מפסקת.  "וכול ההרים, אשר במעדר ייעדרון" (ישעיהו ז,כה)–אף על פי שאין הבקר יכול לעבור בכליו, הוא נותן פיאה לכל.